חקלאות מחדשת בישראל: ממצאים מסקר פרקטיקות חקלאיות בישראל 2024

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בשימוש של המונח `חקלאות מחדשת` (Regenerative Agriculture) כגישה חקלאית לשיקום מערכות ייצור מזון. גישה זו כוללת אימוץ מחדש של חלק מהגישות החקלאיות המסורתיות, במקביל לגישות מודרניות, לצורך יצירת איזון מחודש בין המערכת החקלאית והסביבה תוך הבטחת ביטחון מזון בר-קיימא לדורות הבאים. החקלאי המחדש מנסה לאמץ מגוון רחב של גישות חקלאיות שמטרתן לצמצם את הפגיעה בסביבה במקביל לשיפור תנובת ואיכות היבולים. במסגרת מחקר של המדענית הראשית של משרד החקלאות וביטחון מזון הפצנו בקיץ 2024 את "סקר הפרקטיקות החקלאיות של ישראל" לציבור החקלאים.ות, במטרה לאפיין את מנעד החקלאות המחדשת בישראל בענפי המטעים וכרמים, גידולי שדה, ובשטחי המרעה. הסקר שהופץ הוא יחיד מסוגו בארץ ושופך אור לראשונה על מנעד הגישות החקלאיות המיושמות בישראל בתחומי הניהול השונים של המערכת החקלאית (קרקע, עשבים, מזיקים ומחלות, דישון ותוספים). על הסקר ענו כ-400 חקלאים.ות מרחבי הארץ. מהממצאים עולה כי מרבית החקלאים בענפי הגידול השונים בישראל מיישמים מגוון פרקטיקות נוספות מעבר לממשק הקונבנציונלי. עם זאת, קיימים הבדלים בפרקטיקות המיושמות ובהיקפן בין גידולים רב-שנתיים (כמו מטעים וכרמים) לבין גידולים חד-שנתיים (כמו גד"ש). לדוגמה, שימוש בגידולי שירות נפוץ מאוד בכרמים ובמטעים בהשוואה לגד"ש. בתחום הגנת הצומח, הדברה משולבת היא הפרקטיקה הרווחת ביותר, בעוד שהדברה ביולוגית נפוצה יותר בכרמים לעומת גד"ש ומטעים. בנוגע להזנה, בגד"ש נפוץ יישום קומפוסט וזבל, ואילו במטעים בולטת השכיחות של הזנה עלוותית, שימוש בביוסטימולנטים ודישון מדויק. בתחום ניהול המרעה, קיימת הקפדה על עקרונות בסיסיים של ניהול מרעה ומרבית המגדלים מקפידים על מעבר בין חלקות ורעייה בסבבים. ממצאי הסקר הם בעלי ערך באיתור פערים והזדמנויות עבור הקהילה המדעית וקובעי מדיניות, לחקלאים ולציבור הרחב.