
חקלאות המים צומחת במהירות בשל הביקוש הגובר לדגים. מזון הדגים הינו הרכיב היקר במערכות ומכיל כ 50% חלבון (בדגי-איכות). רק כ 25% מומר לביומסה דגית והשאר מתפרק למרכיביו ומופרש אל המים כהפרשות דגים כולל אמוניה רעילה ומוצקים מרחפים. בד"כ המוצקים מסוננים בעזרת פילטר ומסולקים מהמערכת והאמוניה בפילטר ביולוגי שממיר אותה לניטרט. בעבר הוצעה שיטה המבוססת על אסימילציה מיקרוביאלית של ההפרשות בתוך בריכת הדגים. במערכת זו נוצרו פתיתי ביומסה מיקרוביאלית עשירה בחלבון בבריכה והדגים ניזונו מהחידקים. המערכת נכשלה בגלל בעיות איכות מים ירודה בבריכה (בעיקר מוצקים מרחפים והצטברות ניטריט).
יוגב וגרוס (2019) הציגו תהליך אסימילטיבי מיקרואאירופילי חדשני המדכא ניטריפיקציה ומעדיף ייצור ביומסה בריאקטור צד. בתהליך זה האמוניה, והפסולת המוצקה ומקור פחמן חיצוני (סולת) הפכו לביומסה חיידקית מחוץ לבריכה. אתגר מרכזי במערכת היה ריכוז גבוה של מוצקים מרחפים (TSS) – כ־127 מ"ג/ל` שזלגו לבריכת הדגים. במחקר זה שולבה מערכת סינון ממברנלית ונבדקה השפעתה על איכות המים וביצועי הדגים (ברמונדי).
המערכת כללה מיכל דגים, מסנן תוף לפסולת מוצקה, וריאקטור אסימילטיבי בתנאים של חמצן מומס
התוצאות מדגישות את הפוטנציאל של המערכת למחזור נוטריינטים, הפחתת פסולת ושיפור איכות מים, הפיכת פסולת למשאב (ביומסה חיידקית עתירת חלבון כתוסף מזון) לקידום מערכות מדגה מתועש.