ממשק ההשקיה במטעי שקד במהלך עונת הגידול משפיע על היציאה מהתרדמה החורפית והפוריות בעונה העוקבת

השקד הוא עץ נשיר אשר מתאפיין במחזור שנתי הכולל תקופת תרדמה בחורף, ממנה הוא מתעורר באביב. השקד מתאפיין בדרישות קור נמוכות ביחס לעצים נשירים אחרים. הוא פורח בתחילת האביב, עם עליית הטמפרטורות, כאשר הפריחה מופיעה לפני הלבלוב. בתרדמה וההתעוררות, העץ מתבסס על מאגרי הסוכר שנאגרו במהלך הקיץ הקודם. קור משפיע על ניהול מאגרי העמילן בצמח והוא מתפרק ספונטנית בקור, כך שייתכן ששעות קור משפיעות על פירוק עמילן לסוכרים זמינים בפריחה. תנאי הגידול (אקלים וחקלאות) משפיעים על קצב הטמעת הסוכרים. לכן, השקיה לא מספקת יוצרת מחסורים מטבוליים לקראת הכניסה והיציאה מתרדמה ובהתאמה, כמות השקיה גבוהה ממלאת את מאגרי הסוכרים.

בעבודה זו, אנו בוחנים את הקשר בין המצב המטבולי של עצי שקד בתנאי סביבה משתנים לאופן יציאתם מתרדמה והפוריות שלהם במהלך עונת הגידול. לשם כך, עקבנו אחר שינויים פנולוגיים במהלך החורף בעצי שקד מאזורי אקלים שונים לאורך שתי עונות גידול ובמקביל מדדנו סוכרים ברקמות השונות. בנוסף, קבענו בחדר המרצה את מועד היציאה מתרדמה אמיתית לסביבתית. לבסוף, ערכנו ניסוי השקיה במטע מסחרי, הכולל שלושה משטרי השקיה: גרעוני (600 מ"מ), בינוני (900 מ"מ) וגבוה (1200 מ"מ). בניסוי זה בחנו את ההשפעה של השקיה על המצב המטבולי של העצים וביצענו מעקב פנולוגי אחר התעוררות, פריחה וחנטה.

עד כה, מצאנו כי בשני זני שקד, היציאה מתרדמה אמיתית מתרחשת במועד דומה בין אזורי אקלים שונים וקשרנו בין רמות עמילן בעצה לבין עיתוי היציאה מתרדמה. בנוסף, מצאנו כי השקיה מרובה מקדימה את פריחת השקד ומסנכרנת את הפריחה בין הזנים המפרים. בעקבות ממצאים אלו, אנו בתהליך לניסוח פרוטוקול לממשק שיתמוך בגידול שקד בניבה מרבית לאורך שנים.