איפיון דרישות ההזנה של גפן מאכל בעזרת ליזימטרים

על אף חשיבותו של הרבה של ענף הגפן למאכל, בישראל ובעולם, המידע לגבי דרישות ההזנה שלו לחנקן, זרחן ואשלגן, מוגבל. במחקר הנוכחי, בחנו תגובה של שני זני גפן מאכל, `ארלי סוייט`, זן בכיר, ירוק ו`קרימסון`, זן אפיל, צבעוני, לרמות שונות של NPK. המחקר נערך לאורך שלוש שנים על גפנים בוגרות מניבות, הגדלות במיכלים עם מצע מנותק, פרלייט. בשלושת יסודות ההזנה נמצאה עליה ביעילות הקליטה עם הקטנת ריכוז הנוטריינט במי ההשקיה. צריכת החנקן בשני הזנים היתה דומה לאורך העונה, בלי קשר למועד הבציר ולשלב הפנולוגי של הגפן. ריכוז של 40 ח"מ חנקן במי ההשקייה, היה מיטבי מבחינת צימוח, יעילות ניצול החנקן, היבול ואיכותו. צמצום מנת החנקן הביא לצבירת סוכר וצבע מהירים יותר. עליה בזמינות זרחן, הקטינה את קצב צבירת הסוכר בפרי המתפתח ומאידך, רמות נמוכות של זרחן הביאו להזדקנות מוקדמת של עלים, תופעה שהתרחשה גם ברמות נמוכות של אשלגן. בנוסף, רמות זרחן נמוכות, הביאו גם לירידה בצימוח הוגטטיבי ובטרנספירציה של הגפנים. תופעה דומה נמצאה גם ברמות נמוכות של אשלגן. ממצאי המחקר מעידים גם לגבי הרקמה (טרף או פטוטרת) ומועד הדיגום (פריחה או בוחל), המייצגים בצורה המיטבית את זמינות יסודות ההזנה בכל אחד מהנוטריינטים. נראה אם כן, שמערכת הגידול בליזמטרים, מספקת תוך זמן קצר, יחסית לניסויי שדה, ממצאים לגבי ההשפעות הביולוגיות והחקלאיות של זמינות המאקרואלמנטים על הפיזיולוגיה ואיכות הפרי בגפן מאכל.