האם אשלגן משפר את תגובת הגפן למחסור במים?

אשלגן (K) נחשב לעיתים קרובות כיסוד המשפר את עמידות הצמח ליובש, אך נושא זה נבדק לעיתים נדירות בעצים נשירים. במשך שלוש שנים בדקנו שתי רמות של דישון באשלגן בגפנים שגודלו בליזימטרים ויובשו באופן מבוקר.

בתנאי השקיה טובה דישון גבוה באשלגן גרם לעלייה משמעותית בריכוז האשלגן בצמח, בחילופי הגזים ובצמיחה. היתרונות של אשלגן בתנאי יובש היו דומים או נמוכים מאלה שהתקבלו בתנאי השקיה מיטבית. ריכוז המומסים בעלים לא השתנה בעקבות דישון גבוה באשלגן, בין היתר משום שצריכת מגנזיום פיצתה על מחסור באשלגן. כתוצאה מכך, תגובת הפיוניות ותגובת הדיות של הצמח כולו ליובש לא השתפרו בתנאים של רמות אשלגן גבוהות. בנוסף, יישום שונה של אשלגן לא הוביל לשוני בתגובה של הפיוניות ללחץ אדים גבוה או למשך הזמן שלוקח לחילוף הגזים להתאושש מהיובש. הצמיחה של הגזע וצריכת המים הכוללת עלו באופן דומה בעקבות יישום אשלגן, גם בתנאי השקיה וגם בתנאי יובש. לבסוף, רמות גבוהות של אשלגן לא שיפרו את שרידות הצמח כאשר יובש עד ליובש קיצוני.

הממצאים מעלים סימני שאלה באשר לתפיסה שאשלגן מועיל יותר בתנאי יובש מאשר בתנאי השקיה טובה.