השפעת סוג הממשק ותנאי האחסון על איכות הביצה בישראל

ביצת תרנגולת נחשבת כ"מזון-על" בשל תכולתה העשירה בחלבון, ויטמינים ומינרלים איכותיים. איכות הביצה נקבעת על פי מדדים חיצוניים ופנימיים. אחת השיטות המקובלות להערכת איכות ביצה פנימית היא מדידת יחידות הוג (HU), המשקללות את משקל הביצה וגובה החלבון המוצק. ככל שהערך גבוה יותר, הביצה איכותית יותר. בזמן המחקר (2022), אוכלוסיית המטילות בישראל כללה קרוב ל-9 מיליון תרנגולות ששוכנו בכ-1,500 חוות וייצרו כ- 2.2 מיליארד ביצים בשנה. סוג הממשק הנפוץ בישראל היה כלובי סוללות (85% מהמשקים ו-48% מהמטילות), ואחריו כלובי קהילה (7% מהמשקים ו-41% מהמטילות). ממשק ללא כלובים היווה כ-8% מהמשקים (ו-11% מהמטילות). מטרת המחקר הייתה להעריך את האיכות הפנימית של ביצים בישראל, תוך בחינת השפעתם של גורמים שונים לפני ההטלה, בעיקר סוג הממשק וגודל הלהקה, וכן את השפעת טמפרטורת האחסון על איכות הביצה. נערך מחקר חתך שכלל מדגם אקראי של שמונים להקות, המייצגות את אוכלוסיית המטילות בישראל, מרובד לפי סוג הממשק (כלובים/לא כלובים) וגודל הלהקה (≤/>10,000). 20 ביצים מכל להקה (סה"כ 1,600 ביצים) נבדקו באמצעות מדידת HU ביום הדיגום. 2,800 ביצים נוספות שימשו לניטור איכות הביצים לאורך תקופה של 28 ימים בטמפרטורות אחסון של 20 מעלות צלזיוס ו-4 מעלות צלזיוס. לסוג הממשק (כלובים/ללא כלובים) לא הייתה השפעה על האיכות הביצה, אך עבור להקות בכלובים, איכות הביצה הייתה גבוהה יותר בלהקות הקטנות. איכות הביצה הושפעה בעיקר מגיל להקת המטילות, כאשר תרנגולות מבוגרות הטילו ביצים גדולות יותר אך באיכות נמוכה יותר. נמצאו גם גורמים נוספים שמשפיעים על איכות הביצים, אך במידה פחותה: מחלת ניוקסל (ND) כאשר אובחנה בלהקה, הורידה את איכות הביצה. אחוז גבוה יותר של חלבון במזון (מעל 17%) שיפר את איכות הביצה, ולזן Dekalb הייתה איכות ביצה גבוהה יותר בהשוואה לגזע Hy-Line ללא הבדל משמעותי בין הגזעים העיקריים (לומן והיליין). ביצים שנשמרו בטמפרטורת אחסון נמוכה (4 מעלות צלזיוס) שמרו על איכותן, בהשוואה לביצים שנשמרו בטמפרטורת החדר (20 מעלות צלזיוס).