מחקר ארוך טווח להבנת השפעת הממשק האורגני ומנת הקומפוסט על מדדי פוריות ואיכות הקרקע

הידע על השפעת ממשק אורגני ומנת הקומפוסט על פוריות הקרקע בתנאי אקלים ים תיכוני יבש ויבש למחצה מוגבל. מטרת העבודה הייתה לחקור את השפעת הממשק האורגני לעומת דישון כימי ואת השפעת מנת הקומפוסט על מדדי פוריות ואיכות הקרקע בשני אזורי אקלים בישראל.

המחקר בוצע בחלקות קבועות בגילת ובנווה יער. נקבעה תוכנית רב-שנתית של מחזור גידולים ותשומות דישון הכוללות 2, 4, ו- 6 מ"ק קומפוסט לדונם בטיפולים האורגניים ודשן כימי בטיפול הביקורת. נבחנו היבטים עיקריים המשפיעים על פוריות הקרקע: פיסיקה, כימיה, מיקרוביולוגיה ופתולוגיה של הקרקע, עשבייה וזמינות יסודות הזנה.

יישום קומפוסט במנה של 2 עד 6 מ"ק/ד` לשנה העשיר את כמות החומר האורגני בקרקע, השפיע על תכונות החומר האורגני המומס והמוצק, העשיר את הקרקע בזרחן זמין ובאשלגן, שיפר את יציבות התלכידים בקרקע גילת בלבד, הגביר את מגוון אוכלוסיית המיקרואורגניזמים ואת פעילותם בקרקע. פוטנציאל פוריות הקרקע עלה בממשק האורגני לעומת הקונבנציונלי והתגובה החיובית גדלה עם העליה במינון הקומפוסט. לעומת זאת תגובת היבולים בשדה הייתה קטנה ולא עקבית. ההשפעה החיובית של יישום הקומפוסט ניכרת יותר בקרקע לס הדלה בחומר אורגני לעומת קרקע חרסיתית שהכילה כמות חומר אורגני גבוהה יותר. בכל הטיפולים מגוון המינים של עשבים רעים עלה עם הזמן. הצטברות של אשלגן וזרחן בקרקע כתוצאה מיישום ארוך טווח של קומפוסט עלולה לגרום לנזקים. ישנה חשיבות רבה להמשיך ולבחון כיצד ממשק אורגני ומנת הקומפוסט משפיעים על פוריות ואיכות הקרקע בטווח זמן ארוך יותר ולחקור את המנגנונים שמשפיעים על מדדי איכות קרקע שונים ועל יחסי הגומלין בין מדדים אלה לבין היבול הצמחי, על מנת להסיק מסקנות אודות הטיפול המיטבי ובר קיים בשדות חקלאיים בישראל.