מיפוי נזקים משימוש צבאי בשטחים חקלאיים בעזרת מודלים לוויינים

מאז השביעי באוקטובר, ניזוקו שטחים חקלאיים וטבעיים בנגב המערבי מפעילות צבאית: במבנה ובפוריות הקרקע, בכושר קליטת מים וחומרים חיוניים ובכושר הצימוח. בנוסף, היעדר גישה לשטחים מנע פעולות חקלאיות והחריף פגיעה ביבולים. תנועת טנקים וכלי רכב אחרים, גורמים לשחיקה ולהידוק הקרקע ומחמירים בקרקע רטובה, כפי שאירע באזורים רבים. בנוסף, כריית סוללות ומחפורות מעלה קרקע מלוחה ובלתי פוריה אל פני השטח ופוגעת בתפקודה החקלאי לאורך זמן. האגף לשימור קרקע וחקלאות בת-קיימא במשרד החקלאות, בשיתוף פעולה עם חקלאים מהאזור, מבצע מיפוי של נזקי-מלחמה, בקרקע. ועד ליולי24, מופו כ-90,000 דונם, חלקות חקלאיות שניזוקו. המיפוי נתמך בצוות הממ"ג במשרד. לצורך שיפור ניטור הנזקים ותהליך השיקום, נבחנת אפשרות לשלב מודלים מבוססי מידע-לוויני ולמידת מכונה להערכת נזקי-קרקע בעקבות המלחמה. צוות מחקר מהמעבדה לחישה מרחוק ואגרו-אינפורמטיקה באוניברסיטת בן-גוריון עוסק בפיתוח מודלים לווייניים המשלבים נתונים מ-Sentinel-1 (מכ"מ-SAR) ו-Sentinel-2 (נתוני מולטי-ספקטרל), להערכת הפגיעה בקרקע והשפעתה על היצרנות החקלאית בנגב המערבי. ממצאים הראשוניים מצביעים על כך שבאזור הנגב המערבי לא השתנו מאפייני הגידול החקלאי ונשארו יציבים במשך המלחמה בסמוך לגבול. למרות זאת, נצפתה ירידה בכמות השדות החשופים ועלייה בהיקף גידולי-השדה, תהליך היכול להעיד על התאמות של ממשקים חקלאיים לשינויים סביבתיים, אקלימיים וביטחוניים. בהמשך המחקר, יפותח מודל-לומד, להערכה של נזקי-קרקע והשפעתם על יצרנות חקלאית. המודל מבוסס על סקרים קרקעיים לניטור השיקום, לזיהוי אזורים בסיכון ולניהול מושכל של שטחים חקלאיים. למחקר, חשיבות אסטרטגית בהתמודדות עם הפגיעה הנוכחית, ובהנחת תשתית ידע וטכנולוגיה לניהול ארוך-טווח של משאבי-קרקע. פיתוח כלים מבוססי חישה-מרחוק ולמידת-מכונה יאפשר זיהוי מוקדם של נזקים וקבלת החלטות מושכלת בזמן, תכנון תשתיות ושילוב מערכות ניטור שוטפות כחלק מובנה בחקלאות בעידן של שינויי-אקלים ואיומים ביטחוניים.