חלבון חלופי מבוסס מייצליום: ניצול המגוון הביולוגי של פטריות מאכל מהגליל והגולן

הצורך במקורות חלבון חלופיים הולך ומתגבר על רקע שינויי האקלים, פגיעה במשאבי טבע, גידול האוכלוסייה והשלכות סביבתיות של חקלאות אינטנסיבית. ייצור חלבון מהחי מלווה בצריכת מים וקרקע גבוהה וזיהום סביבתי. גם החלבון מהצומח, על אף יתרונותיו, מבוסס לרוב על מספר מצומצם של גידולים חקלאיים הדורשים משאבים רבים. לאור אתגרים אלה, גובר העניין בשימוש במיצליום, הרקמה התת-קרקעית של פטריות, כמקור חלבון בר קיימא. גידול מיצליום בפרמנטציה נוזלית מאפשר ייצור מהיר, ריכוז חלבון גבוה, שימוש מועט במשאבים וללא תלות בשטח חקלאי. כיום קיימות יוזמות מסחריות לפיתוח חומרי גלם מבוססי מיצליום, אך רובן נשענות על מינים בודדים של פטריות אשר נבחרו בעיקר בשל נוחות הגידול שלהם והתאמה ראשונית לתעשייה. עם זאת, ישנו פוטנציאל עצום הגלום באלפי מינים נוספים שטרם נבדקו לעומק. במסגרת המחקר, אנו בוחנים את הפוטנציאל של מיני פטריות מאכל מאזור הגליל והגולן כמקור לחלבון. האזור מתאפיין במגוון אקלימי ועושר ביולוגי, מה שמאפשר זיהוי ומחקר של זני פטריות ייחודיים. אספנו, ותרבתנו כעשרים מינים של פטריות מאכל, שגודלו בתרביות נוזליות ונבחנו לפי קריטריונים של קצב גידול ותכולת חלבון. מתוכם בחרנו מספר מינים מבטיחים עם ריכוזי חלבון של מעל 25%, להמשך מחקר ופיתוח. כעת אנו מבצעים אופטימיזציה של תנאי הגידול, תוך התאמה של מרכיבי המצע, רמות pH, טמפרטורה, אוורור ועוד, במטרה לשפר את תפוקת הביומסה ואת תכולת החלבון. בנוסף, אנו בוחנים שימוש בפסולת ממפעלי מזון מקומיים כמקור הזנה למיצליום, מתוך מטרה לצמצם בזבוז מזון, לחבר בין תעשיות מקומיות ולקדם פתרונות מזון מעגליים, ברי קיימא שיתרמו לביטחון התזונתי. התוצאות ממחקר זה צפויות לתרום לפיתוח חומר גלם חדש ובר קיימא ולהפחית את התלות במקורות חלבון מסורתיים.