ענף גידול הפטל בישראל מתרחב מאוד בשנים האחרונות עם יותר מ 80 מגדלים בישראל, כשהצפי הוא עלייה נוספת בשנים הבאות. שוק הפטל עובר תמורות רבות בשנים האחרונות בישראל, התחרותיות רבה, ופתיחת שוק הפטל ליבוא מאירופה בחודשי הקיץ מציב אתגר גדול בפני החקלאים. כדי שהענף ימשיך להתפתח יש צורך בייעול שיטות הגידול והתאמת זנים לתנאי הגידול בארץ.
בשנים האחרונות בחנו כמות ואיכות הפרי בשלושה זני פטל: "אמירה" "קלריטה" ו"אמליה". הזנים גודלו בשתי שיטות שונות בחלקות המחקר של מו"פ ההר המרכזי:
1. גידול פטל בכלים של 15 ליטר כגידול רב שנתי. בשיטה זו משאירים ענפים בני שנה במהלך החורף לקבלת פרי פלוריקני באביב, כשבמקביל בתחילת האביב פורצים ענפים חדשים מהשורשים. לאחר גמר גל ההנבה הפלוריקני בסביבות סוף חודש יוני, קוטמים את הענפים בני השנתיים עד פני הקרקע ואילו הענפים הצעירים ממשיכים לגדול ויניבו בסביבות אמצע/סוף חודש יולי (פרי פרימוקני). בשיטה זו אפשר לגדל פטל מאותו שתיל למשך מספר שנים כשכל ענף נותן פרי פרימוקני בשנתו הראשונה ופלוריקני בשנתו השנייה.
2. גידול פטל בדליים של 7 ליטר למשך שני קטיפים, קטיף הפרימוקן בקיץ של השנה הראשונה אחר השתילה וקטיף הפלוריקן באביב השנה השניה. בתחילת האביב של השנה השנייה במקביל לגידול הפטל הפלוריקני מגדלים שתילי פטל חדשים בצפיפות במשתלה בשטח קטן ליד חלקת הפטל. לאחר קטיף הפלוריקן הצמחים מוחלפים בשתילים חדשים.
תוצאות המחקר הראו יתרון בגידול בכלים של 7 ליטר בפרי הפרימוקן אך מנגד יתרון גדול לפרי הפלוריקני בכלים של 15 ליטר. הזנים קלריטה ואמליה (החדשים) הניבו פרי בכמות רבה יותר ובאיכות גבוהה יותר מפרי האמירה (הזן הוותיק והמוביל בישראל).