השפעת השימוש במעכבי אוריאזות וניטריפיקציה על פליטות N2O בחקלאות באקלים ים תיכוני

השימוש בדשני חנקן (N) קשור באופן אינהרנטי לפליטות של תחמוצת חנקן (N2O) ואמוניה (NH₃), ומהווה אתגר עולמי לצמצום הנזק הסביבתית מחקלאות אינטנסיבית. השימוש במעכבי ניטריפיקציה ואוריאזות מהווה אסטרטגיה יעילה לצמצום מפגע זה. בשלוש השנים האחרונות ערכנו מספר ניסויי שדה וניסויי עציצים כדי להעריך את השפעת השימוש באוריאה בשילוב עם מעכבי אוריאזות וניטריפיקציה על פליטות N2O והתנדפות NH3. מחקרים אלו בוצעו על קרקעות גירניות ים-תיכוניות (pH ≥ 7.3). ממצאי המחקרים מראים שמעכבי אוריאזות הפחיתו את התנדפות NH₃-N ב-25-50%. מעכבי ניטריפיקציה הפחיתו באופן משמעותי את פליטות N2O. שימוש משולב במעכבי אוריאזות וניטריפיקציה הפחית את עוצמת הפליטות באופן משמעותי (עד 67%), ואת משך הזמן בו נמדדו פליטות לאחר ייושם דשן, כאשר הפליטות חזרו לרמות קרובות לרמות הסביבה בתוך ארבעה ימים לאומת שבעה ימים בטיפול ההיקש (דישון באוריאה בלבד). עיקר הפליטות והנידוף של החנקן התרחשו מיד לאחר יישום הדשן. תוצאות אלו מדגישות את היעילות של מעכבי אוריאזות וניטריפיקציה בהפחתת פליטות N2O ו-NH3, ומהוות כלי יישומי לצמצום הנזק הסביבתי מחקלאות.