בחינת זני שעורה כגידול שירות במטעים והשפעתו על מאזן המים בקרקע

גידולי שירות בין שורות המטע הינה פרקטיקה מקובלת בחקלאות משמרת אשר לה יתרונות סביבתיים וחקלאיים רבים. למרות זאת, הממשק עלול לייצר סיכונים לגידול. קיימים סוגים רבים של גידולי שירות (כמו גם תערובות) של גידולי שירות הניתנים ליישום בממשק זה. למרות המידע הרב שקיים בארץ בנושא עדיין קיימים פערי ידע רבים לגבי השימוש בגידולי שירות נוספים מלבד אלו המקובלים כיום. השימוש בשעורה כגידול שירות במטעים בישראל לא היה נפוץ עד היום. אחד הסיכונים המרכזיים ביישום ממשק בישראל הינו תחרות על משאבי המים. לרב, זני השעורה בכירים ביחס לדגניים אחרים, כך שמחזור החיים של השעורה מסתיים מוקדם יותר – לפני שהתחרות על המים בקרקע מתעצמת. בנוסף, השעורה מאופיינת גם באון צימוח גבוהה. לכן, לגידול זה עשוי להיות יתרון בהיבטים אלו. במחקר זה בחנו את השפעת זן השעורה האולטרה בכיר (זן 31) בהשוואה לשני זני שעורה נוספים (מגל ואלי) ולשיבולת שועל מזן סאיה על מאזן המים בקרקע.

במחקר נמצא כי בתחילת העונה פוטנציאל המים בקרקע מתחת לגידול השירות היה נמוך יותר בזן המקדים (עקב גידול מואץ בתחילת העונה). לעומת זאת בסוף העונה, נמצא כי פוטנציאל המים בקרקע היה גבוה ודומה לפוטנציאל המים בקרקע חשפה ללא גידולי שירות עקב סיום הגידול המהיר של הזן המקדים. התוצאות חזרו על עצמם בשתי שנים עוקבות. תוצאות אלו מתאימות להנחת היסוד ששימוש בזן מקדים של שעורה עשוי לצמצם את התחרות על המים באביב. בהרצאה זו נציג את תיאור הניסוי המלא כולל היבטים נוספים הקשורים לניסוי ולנושא באופן רחב יותר. שימוש בשעורה מקדימה כגידול שירות עשוי להיות כלי נוסף בסל הכלים של החקלאים בניהול העשבייה במטע.