כנס מדעי החקלאות 2025

פענוח תהליכי פלישה: אפיון ביוטיפים שונים של פרתניון אפיל (Parthenium hysterophorus) בפלורה הישראלית

סהר מלכה 1,2 מר אסף דיסטלפלד 1 מר מאור מצרפי 2
1החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, הפקולטה למדעי הטבע, אוניברסיטת חיפה
2המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר עשבים, מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, מרכז מחקר נווה יער

פרתניון אפיל (Parthenium hysterophorus) הוא אחד ממיני הצמחים הפולשים האגרסיביים בעולם, שהתפשט ממפרץ מקסיקו ליותר מ-50 מדינות, תוך פגיעה חמורה במערכות אקולוגיות ובחקלאות. בישראל, הפלישה מתרחשת בזמן אמת, כאשר אוכלוסיות שונות מצויות בשלבי התבססות מגוונים. מחקר זה מבקש להבין את "אסטרטגיית הפלישה" של פרתניון אפיל, באמצעות השוואה של תכונות פנוטיפיות ופנולוגיות בין אוכלוסיות מקומיות.

תחילה נבחנו חמש אוכלוסיות (טירת צבי, דגניה ב`, החותרים, עמיקם ונווה יער), ומתוכן נבחרו שתי אוכלוסיות מייצגות – טירת צבי, אזור ההתבססות הראשון שתועד בארץ, והחותרים, אזור פלישה חדש יחסית. כל אחת יוצגה על ידי 32 פרטים שגודלו בתנאי גידול מבוקרים (C25/20° יום/לילה) לאורך שני דורות. נמצא כי צמחי טירת צבי נובטים מהר ובאחידות (p<0.0001), בעוד שבצמחים מהחותרים הנביטה איטית ומגוונת. עם זאת, צמחים מאוכלוסיית החותרים פורחים מאוחר יותר יתכן שבעקבות הנביטה המאוחרת (p<0.0001). כדי לנטרל השפעות סביבתיות מדור ההורים, גודלו אוכלוסיות צאצאים להשוואה מדויקת יותר, צמחי אוכלוסיית דור ההורים הראו שוני בשלבי ההתפתחות, צמחי אוכלוסיות הצאצאים הראו הבדלים גדולים יותר בשלבי ההתפתחות, בצמחי אוכלוסיית דגניה ב` הזמן החציוני לפריחה בדור הצאצאים עלה מ-56 ימים (p<0.0001) ל- 89 ימים (p<0.0001).

ממצאי המחקר מדגישים את הדינמיות של תהליך הפלישה, ומספקים תובנות ייחודיות לגבי הסתגלות מהירה ושונות בין אוכלוסיות של פרתניון אפיל. הבנה מעמיקה זו חשובה במיוחד עבור מין פולש כה בעייתי, ומאפשרת לפתח כלים טובים יותר לניבוי, ניטור והתמודדות עם המשך התפשטותו בישראל ובעולם.