גילאי הבגרות המאוחרת מזמנים עימם יותר מחלות, בדידות, אובדנים ודיכאון. אך באותה מידה שופעים בחוסן, רוחניות, תבונה ושביעות רצון. תופעה זו, המכונה "פרדוכס הזיקנה", מעוררת שאלה, כיצד מסוגל האדם להחזיק בשני קצוות מנטליים אלו בו זמנית מבלי לפצלם?
אחד מן ההסברים נובע מטיבה של הבגרות המאוחרת וההזדקנות, כמורכבת לא רק מתהליכי אינטגרציית העצמי, אלא גם מאינטגרציית העצמי עם העולם.
בסדנה נתבונן בנלמד עד כה מתוך תקופות עבר והווה של מצבי משבר וסיכון קיצוניים והשפעתם על תהליכי הסתגלות בוגרת.
נתבונן בגישות ההומניסטיות, הדינאמיות, הבודהיסטיות והטרנספרסונליות כדי להבין כיצד מצליח האדם המזדקן לייצר או לשמר כוחות נפשיים גם בהעדר תנאים סביבתיים מיטיבים.
ד"ר שירלי אלון היא פסיכולוגית רפואית מומחית-מדריכה, מנהלת המערך הפסיכולוגי במרכז
הרפואי "מאיר". מרצה בתוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה רפואית, המכללה האקדמית אשקלון.
בעלת קליניקה ברמת השרון.