הקשר בין תמיכה חברתית למצב קוגניטיבי בקרב קשישים המתגוררים בבתי אבות בישראל, עבודת תזה מחקרית

תקציר

רקע: תמיכה חברתית חשובה לאיכות החיים לאורך השנים ובייחוד בגיל הזקנה שבו ידוע כי הבדידות מהווה כר נרחב לתחלואה פיזית ונפשית. (well-being).(Cacioppo et al., 2014 In: Ong et al., 2016)

מטרות: המטרה העיקרית של המחקר היא לבחון את הקשר בין תמיכה חברתית למצב קוגניטיבי בגיל הזקנה בקרב דיירים המתגוררים במוסדות סיעודיים בישראל. תתי מטרות: לבחון את הקשר בין תמיכה חברתית ושלושת מרכיביה לבין מצב קוגניטיבי, לבחון את ההבדלים במצב קוגניטיבי לפי סטטוס דיכאון ולבחון את ההשפעה של סטטוס דיכאון על הקשר בין מרכיבי תמיכה חברתית לבין מצב קוגניטיבי.

שיטות: המחקר הינו מחקר חתך. הועברו שני שאלונים, השאלון הראשון של תמיכה חברתית נתפסת (MSPSS ) Scale of Perceiver Social Support שכולל 3 מקורות תמיכה: משפחה, חברים ואחרים משמעותיים. לבדיקת מצב קוגניטיבי בוצע שימוש באבחון מיני מנטל MMSE- Mini mental state exam. אבחון סינון וסריקה לבדיקת מצב קוגניטיבי.

תוצאות: ממצאי הניתוחים הצביעו על קשרים חיוביים בין ציון קוגניטיבי לבין תמיכה חברתית כוללת. כלומר, ככל שתמיכה חברתית ומרכיביה היו גבוהים יותר, כך הציון הקוגניטיבי של הקשיש היה גבוה יותר. בנוסף, לא נמצא כי סטטוס דיכאון בעל אפקט ממתן על הקשר שבין תמיכה חברתית כוללת לבין ציון קוגניטיבי. נמצא כי תמיכה מאחרים משמעותיים בעל השפעה חזקה יותר על ציון קוגניטיבי בהשוואה לסטטוס דיכאון.

מסקנות: קשרים חברתיים הינם ברי-שינוי ובשל כך מהווים מוקד מחקרי חשוב בבריאות הציבור ובמניעת השלכות בריאותיות וקוגניטיביות. ממחקר זה עולה כי ישנו קשר בין תמיכה חברתית לבין הסטטוס הקוגניטיבי. חשוב להבין את ההשלכות ולבסס התערבויות לשיפור איכות החיים בזקנה.