קבוצה קצת אחרת - דינמיקה של חיבורים

רקע: מספר האנשים הזקנים החווים ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית (subjective-S) וליקוי קוגניטיבי קל (Mild cognitive impairment- MCI) הולך וגדל. בנוסף, אוכלוסייה זו (שתיקרא S/MCI) מתמודדת לעיתים קרובות עם מצוקה רגשית, בדידות, ניתוק חברתי וירידה באיכות החיים. בעוד שהתערבויות קבוצתיות לאנשים עם S/MCI נפוצות, רובן מתמקדות בהיבט הקוגניטיבי, עם תשומת לב מוגבלת לתהליכים רגשיים, ולקשרים בין-אישיים. הקבוצה הדינמית עשויה לענות לאתגרים אלו, אך התאמתה לאנשים עם S/MCI אינה ברורה בשל הדרישה לביטוי מילולי רפלקטיבי.

מטרות:

1. להעריך שינויים ברווחה הנפשית לפני ומיד בסיום הקבוצה.

2. לתאר מעורבות חברתית רגשית ולחקור את חוויות המשתתפים בקבוצה דינמית.

שיטות: מחקר ניסויי – לפני ואחרי מפגש קבוצתי במרכז יום. שני מפגשים קבוצתיים דינמיים צולמו בווידאו. קטעים קצרים נותחו באמצעות קידוד הבעות פנים ורגשות. המשתתפים דירגו חמישה סולמות ה- Canterbury (רווחה כללית, שמחה, אופטימיות, עניין וביטחון) לפני ומיד בסיום המפגש (0-100%) ואז נערכו ראיונות חצי-מובנים.

ממצאים: השתתפו 15 זקנים (10 נשים), בגילאי 75-89, 73% עם ירידה קוגניטיבית . סולם האושר עלה באופן מובהק מיד לאחר המפגש [חציון (טווח בין רבעוני) 80 (80-90)] לעומת לפני המפגש [61 (50-80)]. (z=-2.52, p<.05). רוב המשתתפים גילו מעורבות פעילה, מילולית ובלתי מילולית. ניתוח הבעות הפנים זיהה רגשות והתנהגויות שלא נצפו בזמן אמת. בראיונות - המשתתפים תיארו קשר בין-אישי משמעותי, פתיחות והנאה.

מסקנות: מפגש קבוצתי קצר, ממוקד קשר, משפיע על תחושת אושר מיידית של המשתתפים. הצילום איפשר זיהוי של מעורבות רגשית וקשרים בין-אישיים של המשתתפים, וחידוד ההבנה של המרכיבים הפעילים המקדמים קשר ורווחה נפשית בקרב אנשים זקנים עם ירידה קוגניטיבית התחלתית. יש צורך במחקר נוסף.