זקנים במצב חירום בעקבות 7/10: נקודת המבט של העובדות הסוציאליות המטפלות

מטרת המחקר: עובדות סוציאליות ממלאות תפקיד מרכזי בליווי ובטיפול באנשים זקנים בנסיבות חירום, כגון אסונות טבע, טרור ומלחמה. למרות זאת, תפיסותיהן אודות המאפיינים, הצרכים ודפוסי ההיעזרות של זקנים במצבים אלה, כמעט ולא נחקרו. היעדר ידע זה מגביל את היכולת לפתח מענים מותאמים ולהכשיר נשות מקצוע לסיוע מיטבי לזקנים בעתות חירום. חסר זה בעייתי במיוחד בישראל, בשל ריבוי אירועי החירום המאפיינים אותה. המחקר הנוכחי ביקש למלא חלל זה ולבחון כיצד עובדות סוציאליות שליוו זקנים בעוטף עזה ובצפון הארץ לאחר טבח ה-7/10 מתארות את מאפייניהם האישיים, המשפחתיים והקהילתיים במצב החירום הקיצוני.

שיטות: נערכו שש קבוצות מיקוד ושני ראיונות אישיים עם עובדות ועובדים סוציאליות.ים בתשע ערים ומועצות אזוריות בעוטף עזה ובצפון הארץ. הנתונים נותחו באמצעות ניתוח תמטי, לפי ששת שלבי המודל של בראון וקלארק.

ממצאים: זוהו חמש תמות. 1. מאפיינים רגשיים של הזקנים, שכללו הלם, פחד, ורה-אקטיבציה של טראומות עבר; 2. פגיעה במערכות התמיכה הפורמליות והבלתי-פורמליות; 3. קשיים והזדמנויות בפינוי בנסיבות חירום; 4. השלכות המלחמה על הזקנים: התדרדרות ותמותה; 5. דפוסי קבלת עזרה נפשית של זקנים במצב חירום. חלק מהתמות מתייחסות לכל הזקנים אותם ליוו העובדות הסוציאליות, חלקן רק לזקנים מעוטף עזה או רק מהצפון, וחלקן לזקנים שפונו מביתם בעקבות המלחמה.

מסקנות: ממצאי המחקר מעלים תמונה מורכבת ומגוונת אודות זקנים ישראלים שחוו מצב חירום קיצוני בעקבות ה-7/10, ומאירים את הצורך להבחין בין קבוצות שונות של זקנים במצבי חירום. תפיסות העובדות הסוציאליות אודות לקוחותיהן הזקנים בחירום עוצבו על-ידי תפיסות מקצועיות והושפעו מהמציאות הטראומטית המשותפת שאפיינה את עבודתן לאחר ה-7/10. לממצאים אלה חשיבות מרכזית לעיצוב מדיניות ופיתוח פרקטיקות ישירות המסייעות לזקנים במצבי חירום.