במצב גבול: חוזקות אישיות וחוסן בזִקנה לאחר השבעה באוקטובר

רקע:
החודשים שלאחר השבעה באוקטובר העמיקו אצל זקנים רבים תחושות של איום, אי ודאות, פגיעות וצמצום חברתי. במציאות זו התחדדו שאלות של בדידות, אובדן, משמעות וחוסר שליטה, ונוצר צורך גובר במשאבים נפשיים שיאפשרו החזקה, ויסות וחיבור מחודש לתקווה. מתוך עבודה קבוצתית עם אנשים מבוגרים בקהילה עלתה חשיבותן של חוזקות אישיות (24 character strengh) ביצירת חוסן במצב חירום מתמשך.

מטרת הפרויקט:
ליצור מרחב קבוצתי לעיבוד אתגרי הקיום בזִקנה בצל המלחמה, ולבחון כיצד עבודה עם חוזקות אישיות עשויה לתמוך בחוסן, בתקווה וברווחה נפשית במצבי גבול (boundary situations).

תיאור הפרויקט:
הפרויקט כלל מפגשים קבוצתיים שנערכו לאורך ארבעה חודשים עם אנשים מבוגרים בקהילה, כחצי שנה לאחר תחילת המלחמה. המשתתפים הוזמנו לעסוק בסוגיות קיומיות שהתחדדו בתקופה זו, ובהן בדידות, זהות, אובדן, משמעות ותקווה. לצד העיבוד הרגשי והקיומי שולבה גם התבוננות בחוזקות אישיות ובאופנים שבהם ניתן להיעזר בהן הן בהקשרים בין אישיים והן במרחב של סולנות (positive solitude) . מתוך העבודה הקבוצתית התחדדה האפשרות להבין חלק ממקורות הכוח שעלו גם דרך שפת החוזקות האישיות.

תוצאות ומסקנות:
התקופה נחוותה כמצב גבול, המעצים מפגש עם חרדות ודאגות קיומיות, אך גם מאפשר מפגש מחודש עם מקורות כוח ומשמעות. העבודה עם חוזקות אישיות סייעה לחלק מן המשתתפים לנוע מעמדה של הצפה וחוסר אונים לעמדה של תקווה, קשר והחזקה פנימית. תובנות אלו מתכתבות עם ממצאים קודמים על הקשר בין היכולת לסולנות, חוזקות אישיות ורווחה נפשית בזִקנה, ומחזקות את האפשרות לראות בחוזקות אישיות משאב לחוסן במצבי חירום.