
רקע
כפר תקווה הוא קהילה לאנשים עם מוגבלות, המספקת רצף חיים מגיל הבגרות ועד הזקנה. המעבר לגיל פרישה נחשב לרוב צומת חיים משמעותי, אך בקרב אנשים עם מוגבלות החיים במסגרות תומכות הוא אינו תמיד מזוהה ככזה, בין היתר משום שלרבים מהם אין מסלול קריירה תעסוקתי מובהק. בנוסף, לא תמיד מתקיימים תהליכי הכנה, ליווי ועיבוד סביב צומתי חיים משמעותיים. כתוצאה מכך, בגיל הזקנה סוגיות של בחירה, משמעות, זהות ותכנון עתידי אינן זוכות תמיד להתייחסות מספקת.
מטרת המיזם
ליצור עבור זקני הכפר מרחב לעצירה, להתבוננות ולבחינה של עמדותיהם, צורכיהם, ערכיהם, רצונותיהם והמשמעויות שהם מייחסים לשלב חיים זה. המיזם נשען על המודל לתמיכה הוליסטית “לראות אדם”, המדגיש את זכותו ויכולתו של כל אדם להתפתח, לבחור ולהשפיע על עיצוב חייו.
תיאור המיזם
במסגרת המיזם הוקמה קבוצה ייצוגית של חברי כפר בגיל השלישי, שהשתתפה ב־12 מפגשים שבועיים. המפגשים עסקו בזהות בגיל השלישי, בערכים אישיים, במשמעות העבודה והפרישה, במודלים שונים של פרישה ובמפגשים עם זקנים מחוץ לכפר. תוכנית המפגשים הותאמה לצרכים הקוגניטיביים והתקשורתיים של המשתתפים, תוך שמירה על קולם האותנטי ויצירת מרחב בטוח לדיאלוג, ללמידה ולקבלת החלטות משותפת.
תוצאות ומסקנות
המשתתפים גילו מעורבות גבוהה, השתתפו באופן פעיל בדיונים, והרחיבו את יכולתם להתייחס לזקנה ולפרישה כאל שלב חיים בעל משמעות. בסיום התהליך גובש נייר עמדה ביחס לתהליך הפרישה הרצוי בכפר. המסקנה המרכזית היא כי יש חשיבות רבה ליצירת מרחבים יזומים המאפשרים לאנשים עם מוגבלות לעבד צומתי חיים, להביע עמדה ולהשפיע על עיצוב חייהם.
