איתור מוקדם של סרקופניה במסגרת שירותי הפיזיותרפיה בקהילה

רקע:

סרקופניה היא מחלה המתאפיינת בירידה הדרגתית בכוח השריר, במסת השריר ובתפקוד הגופני, ומהווה גורם סיכון משמעותי לנפילות, אשפוזים ואובדן עצמאות תפקודית בקרב קשישים. שכיחות המחלה מוערכת בכ־10% בקרב בני 65 ומעלה, והיא עולה עם הגיל. למרות השלכותיה הקליניות, קיים תת-אבחון נרחב של סרקופניה בקהילה. פיזיותרפיסטים, נמצאים בעמדה אידיאלית לאיתור מוקדם של סרקופניה כחלק מבדיקה קלינית שגרתית.

מטרת העבודה :

להטמיע סקר לאיתור מוקדם של סרקופניה במסגרת שירותי הפיזיותרפיה

לתאר את שיעור המטופלים שעמדו בקריטריונים של הסקר.

שיטות:

במהלך שישה חודשים (נובמבר 2024 – מאי 2025), ולאחר הכשרה ייעודית, ביצעו 37 פיזיותרפיסטים מ-12 מכוני פיזיותרפיה בדיקות סקר מדגמיות לזיהוי סרקופניה בקרב מטופלים בני 65+ שהופנו לטיפול פיזיותרפיה עקב תלונות שריר-שלד.
הבדיקות שולבו בבדיקה הקלינית השגרתית, בוצעו באמצעות ציוד בסיסי וללא צורך בתוספת משאבים.

המדדים שנבדקו:

כוח לחיצת יד כמדד לכוח שריר

היקף שוק כמדד למסת שריר

מבחן קום ולך כמדד לתפקוד

סיווג:

טרום סרקופניה - ירידה בכוח בלבד

סרקופניה - ירידה בכוח ובמסת שריר

סרקופניה חמורה - ירידה גם בתפקוד

ממצאים:

נדגמו 214 מטופלים (77 גברים, 137 נשים).

27.1% ענו לקריטריון של סרקופניה משוערת (33.7% מהגברים ו-23.3% מהנשים).

6.3% ענו לקריטריון של סרקופניה (6.5% מהגברים ו-6.6% מהנשים).

0.93% ענו לקריטריון של סרקופניה חמורה - כולם גברים.

ל-0% מהמקרים שאותרו היה תיעוד קודם של סרקופניה ברשומה.

מסקנות:

האיתור המוקדם הוא ישים, מתבסס על משאבים קיימים ואינו יוצר עומס תפעולי.

שיעורי האיתור מדגישים את הצורך בסקר שיטתי שגרתי ע"י פיזיותרפיסטים.

נדרשת התערבות ברמת המדיניות למיסוד התהליך ויצירת מסלול טיפול המשכי.

בעתיד, שילוב טכנולוגיות להרכב גוף ישפר את דיוק האבחון במכונים.