ניתוח איכותני של התנהגויות מאתגרות ושיתוף פעולה בדמנציה (BPSD) מנקודת מבטם של מטפלים עיקריים

רקע: כ־85% מהאנשים החיים עם דמנציה יחוו הפרעות פסיכולוגיות והתנהגותיות הקשורות לדמנציה (BPSD), הגורמות למצוקה משמעותית הן לאדם והן לבני משפחתו. התערבויות התומכות בסביבת החיים הטבעית עשויות לסייע בהתמודדות עם מצבים אלו. הבנת חוויית המטפלים העיקריים עשויה לתרום לפיתוח מענים מותאמים יותר.

מטרת המחקר: לבחון התנהגויות מאתגרות והתנהגויות חיוביות בקרב אנשים עם דמנציה, ולזהות גורמים המסייעים להשגת שיתוף פעולה מנקודת מבטם של המטפלים העיקריים.

שיטות: המחקר האיכותני מהווה חלק ממחקר רטרוספקטיבי על התערבות בריפוי בעיסוק (BPSD-OT). מטרתה להפחית התנהגות מאתגרת בקרב אנשים עם BPSD, בני 65 ומעלה, המתגוררים בביתם, באמצעות “מרשם עיסוקים אישי”. ההתערבות החלה בשנת 2021 ביחידות להמשך טיפול במחזות דן -פתח תקוה, דרום, וחיפה וגליל מערבי של שירותי בריאות כללית. במחקר האיכותני, נעשה שימוש ב־33 ראיונות בתחילת ההתערבות עם המטפלים העיקריים. שלוש מרפאות בעיסוק ביצעו ניתוח תמטי עצמאי של הראיונות, ולאחר השוואה ודיון משותף הוסכם על התמות המרכזיות ביחס לתלונות על התנהגות מאתגרת, התנהגויות חיוביות, ומה עוזר להשיג שיתוף פעולה.

ממצאים: נמצאו שלוש תמות לתלונות על התנהגות מאתגרת: התנגדות וחוסר שיתוף פעולה בטיפול BADL, הפרעות חשיבה והזיות שמע וראיה, והפרעות שינה. שלוש תמות להתנהגויות חיוביות: קשר אנושי: אישי וחברתי, השתתפות בפעילויות ועיסוקים משמעותיים לאדם ו/או משפחתו, והשתתפות בפעילויות פנאי חושית. תמה מרכזית למה עוזר להשיג שיתוף פעולה: הכלה של ההתנהגות. אולם תמה שניה התייחסה להתמודדות והעלתה תחושת מצוקה וחוסר אונים בקרב המטפלים.

מסקנות: לצד הקשיים היומיומיים בטיפול באדם עם דמנציה, קיימים גם קשר אנושי חיובי ויכולת להירתם לעשייה משמעותית. הממצאים מדגישים את חשיבות שמירה על קשר אנושי, שימוש בעיסוקים משמעותיים, עיסוקי פנאי חושיים, והדרכת המטפלים להכלה, סבלנות ועידוד.