
רקע: ביטחון כלכלי בגיל המבוגר מושפע לא רק מהכנסה שוטפת, אלא גם ממסלולי חיים, ובהם החלטות הגירה. עבור מבוגרים שהיגרו, שאלת צבירת העושר היא מרכזית להבנת אי-שוויון, פגיעות כלכלית ורווחה בזקנה. עם זאת, מרבית המחקרים משווים מהגרים לילידי מדינת היעד, ואינם בוחנים מה היה מצבם הכלכלי אילו נשארו במדינת מוצאם.
מטרות העבודה: מטרת המחקר היא לבחון האם הגירה לאורך מסלול החיים תרמה לצבירת עושר משקי בית. המחקר מעריך את התרומה של ההגירה באמצעות השוואה בין מהגרים לבין בני ארצם שלא היגרו, כקבוצת השוואה המייצגת מסלול חיים חלופי.
שיטות מחקר: המחקר מבוסס על שמונה גלי נתונים של סקר SHARE בקרב בני 50 ומעלה מ-11 מדינות אירופיות. עושר משק הבית שימש כמדד לביטחון כלכלי בגיל המבוגר. לצורך יצירת קבוצת השוואה נעשה שימוש בשיטת Propensity Score Matching (PSM), באמצעות one-to-one nearest-neighbour matching.
ממצאים: הממצאים מצביעים על השפעה חיובית ומובהקת של הגירה על עושר משק הבית ברוב מדינות המוצא. למעט ספרד, מהגרים צברו עושר גבוה יותר מזה שהיו צפויים לצבור אילו נותרו בארצם. יתרון זה היה גדול יותר בקרב בעלי השכלה והכנסה גבוהות יותר, וכן בקרב מי שחלף זמן רב יותר מאז הגירתם. בנוסף, הרווח הכלכלי גדל ככל שמדינת היעד הייתה עשירה יותר בעת ההגירה.
מסקנות: המחקר מראה כי הגירה עשויה לתרום לביטחון כלכלי בגיל המבוגר, אך תרומה זו אינה אחידה. ההגירה פועלת כמנגנון של מוביליות כלכלית, אך גם כמנגנון המעמיק פערים בין קבוצות מבוגרים על פי משאבים אישיים, מדינת מוצא ויעד. ממצאים אלה מדגישים את חשיבותה של פרספקטיבת מסלול החיים בחקר אי-שוויון כלכלי בזקנה, ורלוונטיים במיוחד לחברות קולטות הגירה, ובהן ישראל.
