הקשר בין גילנות מופנמת לבין בריאות מינית בקרב זקנים

המאמר עוסק בתפקיד של גילנות מופנמת (Self-Directed Ageism) בעיצוב הבריאות המינית של מבוגרים יהודים־ישראלים בגיל זיקנה. החוקרות, Tamar Gitlitz ו-Liat Ayalon, ביקשו לבדוק כיצד מצב בריאותי וחוסן אישי משפיעים על מיניות בריאה בגיל המבוגר, והאם תפיסות גילניות שאנשים מפנים כלפי עצמם מתווכות קשר זה.

המחקר התבסס על מדגם של 500 נשים וגברים יהודים בישראל בני 60 ומעלה. המשתתפים מילאו שאלונים שבחנו מצב בריאותי, מספר מחלות, רמת חוסן אישי, תפיסות עצמיות של הזדקנות, ותפקוד ומספקות מינית. החוקרות השתמשו בניתוחים סטטיסטיים שונים כדי לבחון את הקשרים בין המשתנים ואת תפקיד התיווך של גילנות מופנמת.

ממצאי המחקר הראו כי חוסן אישי גבוה קשור באופן חיובי לבריאות מינית טובה יותר, הכוללת שביעות רצון מהקשר הזוגי, תפקוד מיני תקין ופחות חששות מיניים. לעומת זאת, ריבוי מחלות וגילנות מופנמת נמצאו קשורים לבריאות מינית נמוכה יותר. בנוסף, נמצא כי גילנות מופנמת מתווכת את הקשר בין מצב הבריאות והחוסן האישי לבין הבריאות המינית. כלומר, אנשים מבוגרים שמחזיקים בעמדות שליליות כלפי הזדקנותם נוטים לחוות פגיעה רבה יותר במיניותם, גם כאשר מצבם הבריאותי או החוסן האישי שלהם טובים יחסית.

המחקר מדגיש את החשיבות של התייחסות למיניות כחלק בלתי נפרד מאיכות החיים בגיל המבוגר, ומציע כי צמצום גילנות וחיזוק חוסן אישי עשויים לתרום לשיפור הבריאות המינית של אוכלוסייה זו. החוקרות מסכמות כי יש צורך בהעלאת מודעות חברתית ומקצועית לנושא, ובהתערבויות טיפוליות וחינוכיות שיפחיתו סטריאוטיפים שליליים כלפי מיניות בזיקנה.