הותיר אחריו סבא וסבתא

רציונל
מאז פרוץ המלחמה, סבים וסבתות שכולים מתמודדים עם אובדן כפול – מות נכדם/תם וכאב ילדיהם. אוכלוסייה זו נותרה פעמים רבות שקופה בשיח הציבורי, אף שהחוסן האישי שלהם משפיע ישירות על חוסנה של המשפחה כולה. בנוסף, עולים אתגרים באזורים רגישים כמו אינטימיות ומגע, שנפגעים לעיתים בעקבות האובדן.

הקבוצה
עמותת "מרכז אלה" יזמה קבוצות תמיכה ייעודיות לסבים וסבתות שכולים ברחבי הארץ. הקבוצה ברעננה, בהנחיית ד"ר תמי גיטליץ ואריק חורש, פעלה במשך 10 מפגשים בני שעה וחצי, עם כ-10 משתתפים – יחידים וזוגות. המפגשים שילבו שיחות פתוחות עם תרגול כלים לחיזוק חוסן רגשי ומשפחתי, כולל דיון באובדן אינטימיות וחיפוש אחר דרכי שימור וחידוש של קרבה פיזית ורגשית במערכות היחסים.

תוצאות
המשתתפים דיווחו על תחושת שייכות ותמיכה הדדית, חיזוק יכולת ההתמודדות עם רגשות מורכבים של עצב ושמחה בו־זמנית, ועיבוד חוויית הגאווה על תרומתם של הנופלים לצד הכאב על אובדנם. סוגיית האינטימיות והמגע עלתה כמרכיב משמעותי בשיקום חיי היומיום והזוגיות.

מסקנות ודיון
הקבוצות מהוות מענה ייחודי לצרכים הרגשיים, החברתיים והאינטימיים של סבים וסבתות שכולים. השילוב בין שיתוף חוויות, עיבוד רגשי, עיסוק באינטימיות וכלים מעשיים מאפשר חיזוק תחושת המשמעות והקשר הבין־דורי. מומלץ להרחיב מודל זה לקהילות נוספות ולשלבו במערך התמיכה הלאומי במשפחות שכולות.