תגובות פוסט-טראומטיות של צעירים וזקנים בישראל בעקבות מבצע ``עם כלביא``

רקע: הספרות מציגה שתי מסגרות תיאורטיות סותרות לגבי תגובות זקנים לאירועים טראומטיים. השערות החיסון והבשלות גורסות כי זקנים יתפקדו טוב יותר מצעירים בזכות ניסיון חיים, יכולות התמודדות וויסות רגשי מפותחים, בעוד השערת הפגיעות טוענת כי אובדן משאבים פיזיים, קוגניטיביים וחברתיים יוביל לתפקוד נמוך יותר.

מטרת העבודה: לאור המסגרות התיאורטיות המוזכרות לעיל, המחקר הנוכחי ביקש להשוות תגובות פוסט-טראומטיות בין זקנים (60+) לצעירים בעקבות מבצע ``עם כלביא`` (מלחמת 13 הימים עם איראן).

שיטות: שלושה חודשים לאחר מבצע "עם כלביא" (ספטמבר 2025), נאספו 804 נבדקים יהודים בדגימת מכסות המייצגת את התפלגות הגיל והמין הארצית. הנבדקים דיווחו על סימפטומים של פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה.

ממצאים ומסקנות: הצעירים הציגו שיעורי תחלואה גבוהים יותר: 19.4% סבלו מפוסט-טראומה ברמה קלינית לעומת 11.9% מהזקנים. שיעורי החרדה (26.5% מול 15.5%) והדיכאון (26.5% מול 12.4%) היו גבוהים משמעותית בקרב צעירים. בסך הכל, 40.1% מהצעירים סבלו מאבחנה אחת לפחות בהשוואה ל-20.8% מהזקנים. גם לאחר בקרת משתני רקע, חשיפה לטראומה ובריאות פיזית, הסיכון לתחלואה קלינית בקרב זקנים היה נמוך משמעותית. ממצאים אלו תומכים במסגרות תיאורטיות המנבאות חוסן נפשי גבוה יותר בקרב אוכלוסיית הזקנים בהתמודדות עם טראומה. מחקר זה נערך בתום מלחמה ממושכת בת כמעט שנתיים ובעקבות מבצע "עם כלביא", שבו שיעור הנפגעים בקרב קבוצת הגיל המבוגרת היה גבוה במיוחד. ניכר כי גם לנוכח אתגרים ייחודיים אלו, עמידותם המרשימה של הזקנים אינה נשחקת. עם זאת, יש להכיר בהטרוגניות (בשונות) הרבה המאפיינת את תגובותיהם של זקנים למצבי קיצון, ולהתמקד בה ובמנגנונים המסבירים חוסן ופגיעות במחקרי המשך. כמו כן פירוש ההבדלים בין קבוצות גיל מחייב משנה זהירות, בהינתן השפעות חלופיות כגון אפקט שנתון ותקופה.