הקשר בין הורות להומופוביה מופנמת בקרב להט"ב בני 50 ומעלה: התפקיד המתווך של הקשר עם משפחת המוצא

רקע:
להט"ב בני 50 ומעלה עשויים להתמודד עם סטיגמה כפולה הנובעת מנטייתם מינית וגילם, העלולה להוביל להומופוביה מופנמת. בחברות פרו-נטליסטיות הורות עשויה לשמש גורם מגן על ידי התקרבות לנורמות חברתיות. קיים פער מחקרי אודות הקשר בין הורות, איכות הקשר עם משפחת המוצא והומופוביה מופנמת בקרב להט"ב בגיל המבוגר.

מטרת העבודה:
לבחון הבדלים בין להט"ב מבוגרים עם ילדים וללא ילדים ברמת ההומופוביה המופנמת ובמאפייני היחסים עם משפחת המוצא, וכן האם יחסים אלו מתווכים את הקשר בין הורות להומופוביה מופנמת.

שיטות:
המחקר התבסס על נתונים מ־472 משתתפים להט"ב בני 50 ומעלה בישראל, שנאספו באמצעות שאלון מקוון. השאלונים כללו נתונים סוציו-דמוגרפים, רמת הומופוביה מופנמת, היבטים הנוגעים לקשר עם משפחת המוצא וסטטוס הורי (יש\אין ילדים). לצורך בדיקת השערות המחקר בוצעו ניתוחי תיווך.

ממצאים:
נמצא כי משתתפים עם ילדים דיווחו על רמות נמוכות יותר של הומופוביה מופנמת ועל היבטים חיוביים יותר בקשר עם משפחת המוצא, בהשוואה למשתתפים ללא ילדים. ניתוחי התיווך הראו כי הקשר בין הורות להומופוביה מופנמת הוסבר באמצעות רמת הקבלה של הנטייה המינית מצד משפחת המוצא.

מסקנות:
הורות בקרב להט"ב בגיל המבוגר קשורה לרמות נמוכות יותר של הומופוביה מופנמת, ייתכן בשל התאמה לנורמות חברתיות פרו־נטליסטיות ותחושת קבלה רבה יותר של הזהות המינית על ידי משפחת המוצא. המחקר מרחיב את ההבנה אודות חשיבות הקשר של להט"ב עם משפחת המוצא, גם בגיל מבוגר. עם זאת, לא ניתן לשלול אפשרות של קשרים הפוכים בין הומופוביה מופנמת, קשר עם משפחת המוצא וסטטוס הורי.