גייריאטריה - פערי בריאות וחסמים בדרך להזדקנות להט"בית מיטבית

רקע - עם הזדקנות האוכלוסייה, גם מספר הלהט"ב הזקנים גדל. מחקרים מצביעים על עומס תחלואה כרונית, מצוקה נפשית וחסמים בגישה לשירותי בריאות, אך הנתונים על האוכלוסייה הגריאטרית עדיין מוגבלים. מטרת מחקרנו הייתה לבחון מאפיינים בריאותיים ופסיכו-סוציאליים בקרב להט"בים זקנים בישראל .

שיטות - נערך סקר מקוון בקרב בני 50+ המזדהים כלהט"ב. המשתתפים גויסו בשיטת "כדור שלג". השאלון האנונימי מולא על ידי 320 משתתפים בגילאי 50-89. השאלון כלל כ-130 שאלות במגוון נושאים כגון דמוגרפיה, הכרות עם שירותי בריאות, תחלואה גופנית ונפשית, מערכות תמיכה ואיכות חיים .

תוצאות - למעלה מרבע מהמשתתפים דיווחו כי לא חשפו את זהותם המינית או המגדרית לרופא.ת המשפחה, אחוז ניכר מהם לא הכירו את שירותי הבריאות הקיימים לקהילה. בקרב גברים הומואים, דיכאון אובחן קלינית ב-15%, בעוד שאלון התסמינים הצביע על שיעור של כ-25% . בנוסף, קרוב ל-80% מההומוסקסואלים ומעל60% מהלסביות דיווחו על תחושת בדידות. תסמינים דיכאוניים ותחושת בדידות נקשרו לשבריריות גבוהה יותר. תמיכה חברתית מיתנה קשר זה. מתוך המדגם, 26 משתתפים זוהו כטרנסג`נדרים או מגווני מגדר. בהשוואה למשתתפים סיסג`נדרים, אלה דיווחו על איכות חיים נמוכה יותר, יותר כאב פיזי ומצוקה נפשית, וכן על שיעורים גבוהים יותר של חרדה, תסמונת פוסט טראומטית ואפליה במערכת הבריאות .

דיון ומסקנות - ממצאי המחקר מצביעים על פערים קליניים ופסיכו-סוציאליים בקרב להט"ב זקנים בישראל. שיעורי דיכאון ובדידות גבוהים, חשיפה חלקית והיכרות מוגבלת עם שירותי בריאות מותאמים, מדגישות את חשיבות ההקשר החברתי והנפשי לבריאות ולאיכות החיים בגיל הזקנה. ממצאים אלה מחזקים את הצורך בהכשרת צוותים, קיום תקשורת מכילה, והסתכלות ביו-פסיכו-סוציאלית עם חיזוק מנגנוני תמיכה חברתית כחלק מהטיפול באוכלוסייה הלהט"בית הזקנה .