חוסן פיננסי, השתתפות חברתית ובריאות בזקנה: הרחבת המודל האקולוגי של הזדקנות

מטרה- על רקע הזדקנות האוכלוסייה, הארכת תוחלת החיים והתרחבות הפגיעות הפיננסית בגיל המבוגר, מחקר זה מבקש להרחיב את המודל האקולוגי של הזדקנות באמצעות שילוב חוסן פיננסי כיכולת אישית. חוסן פיננסי מוגדר כיכולת לעמוד בפני זעזועים כלכליים, להתאושש מהם ולהסתגל אליהם, תוך שמירה על רמת חיים בסיסית. בכך הוא מהווה מושג רחב יותר מהכנסה או עושר, משום שהוא מתייחס לקיומה של “כרית ביטחון” להתמודדות עם אירועים בלתי צפויים.

שיטות- המחקר התבסס על נתוני SHARE מגלים 5 ו־6 וכלל 27,449 בני 50 ומעלה המתגוררים בקהילה. איכות שכונה נתפסת נמדדה באמצעות מדד רב־ממדי שכלל מאפיינים פיזיים, חברתיים ונגישות לשירותים. בריאות מדווחת נמדדה בגל העוקב. פעילויות חברתיות פורמליות נבחנו כמנגנון מתווך, וחוסן פיננסי — שהוגדר כיחס בין נכסים פיננסיים נטו להכנסה חודשית — נבחן כמשתנה ממתן. הניתוחים כללו מודלים של תיווך ותיווך ממותן, תוך בקרה על בריאות בסיסית, משתנים סוציו־דמוגרפיים ומשתני בריאות.

ממצאים- הממצאים הראו כי איכות שכונה נתפסת גבוהה יותר קשורה לבריאות מדווחת טובה יותר, וכי קשר זה מתווך חלקית באמצעות השתתפות בפעילויות חברתיות פורמליות. עוד נמצא כי חוסן פיננסי ממתן את הקשר בין השתתפות חברתית לבריאות: תרומתה הבריאותית של השתתפות חברתית הייתה חזקה יותר בקרב מבוגרים בעלי חוסן פיננסי נמוך.

מסקנות- הממצאים מציעים כי בהיעדר כרית ביטחון פיננסית, השתתפות חברתית פורמלית עשויה לשמש משאב מפצה, לפיכך קידום הזדקנות מיטבית מחייב חשיבה משולבת על סביבה שכונתית, השתתפות חברתית וחוסן פיננסי.