קשרים אורכיים הדדיים בין הומופוביה מופנמת ובדידות בקרב מבוגרים מהקהילה הלהט״בית

רקע: מבוגרים מהקהילה הלהט״בית עשויים להתמודד עם חשיפה מצטברת לסטיגמה, לצד בדידות ומצוקה נפשית. הומופוביה מופנמת, המתבטאת בהפנמת עמדות חברתיות שליליות כלפי זהות מינית, נקשרה בעבר לתוצאים נפשיים וחברתיים שליליים. עם זאת, מרבית המחקרים בתחום התבססו על מדידה בנקודת זמן אחת, ולכן יש צורך בידע על כיווניות הקשר בין הומופוביה מופנמת לבדידות לאורך זמן.

מטרת העבודה: לבחון קשרים אורכיים הדדיים בין הומופוביה מופנמת ובדידות בקרב מבוגרים מהקהילה הלהט״בית בני 50 ומעלה, ולבדוק האם תסמינים דיכאוניים מהווים מנגנון מתווך בקשרים אלו.

שיטות: המחקר התבסס על נתוני סקר שנאספו בשני גלי מדידה בהפרש של כשנתיים בקרב מבוגרים בני 50-85 מהקהילה הלהט״בית בישראל. בגל הראשון השתתפו 484 משתתפים, ומתוכם 262 השתתפו גם בגל השני. המשתתפים גויסו באמצעות ארגוני קהילה, רשתות חברתיות ופרסום דיגיטלי. הקשרים בין המשתנים נבחנו באמצעות Cross-Lagged Panel Model ‏(CLPM) במסגרת ,Structural Equation Modeling תוך פיקוח על משתני רקע סוציו-דמוגרפיים ובריאותיים.

ממצאים: נמצא קשר אורכי הדדי בין הומופוביה מופנמת ובדידות: הומופוביה מופנמת בגל הראשון היתה קשורה לבדידות גבוהה יותר בגל השני , ובדידות בגל הראשון היתה קשורה להומופוביה מופנמת גבוהה יותר בגל השני. בנוסף, תסמינים דיכאוניים תיווכו באופן חלקי את הקשר בין הומופוביה מופנמת לבדידות מאוחרת יותר ,אך לא את הקשר ההפוך.

מסקנות: הממצאים מצביעים על כך שהומופוביה מופנמת ובדידות בקרב מבוגרים מהקהילה הלהט״בית הן תופעות דינמיות הקשורות זו בזו לאורך זמן. התערבויות לקידום רווחה נפשית באוכלוסייה זו צריכות לשלב בין הפחתת הומופוביה מופנמת, טיפול במצוקה נפשית וחיזוק קשרים חברתיים ושייכות קהילתית.