
רקע:
הזדקנות כלהט"ב בישראל יכולה להיות תהליך מאתגר, אך עשויה גם להביא עימה נקודות אור, הן בהיבט הבריאותי-תפקודי, הן בהיבט החברתינפשי. השפעת ההזדקנות כלהט"ב עשויה, אם כן, לתרום לאיכות החיים בזיקנה או לפגוע בה.
מטרת העבודה:
ללמוד על הזהויות וגורמי סיכון וחוסן הקשורים עם גיל ועם מהלך החיים של להט"ב מזדקנים בישראל, והשפעתם על איכות החיים ותחושות הבדידות .
שיטה:
231 להט"בים בגילים 81-19 מילאו שאלון מקוון שהופץ בשנת 2022 בישראל באמצעות שיטת כדור שלג ופלטפורמת מחקר מקוונת, כחלק מפרויקט הגאווה הגלובלי שנערך על ידי אוניברסיטת וושינגטון בארצות הברית. בוצעו ניתוחי רגרסיה היררכיים רבי-משתנים וחושבו מתאמים בין המשתנים.
ממצאים:
גיל נקשר באופן שלילי לתחושות בדידות ובאופן חיובי לאיכות חיים, אך זאת בהינתן נוכחות חוסן ומעורבות חברתית. בהינתן רמות גבוהות של חוסן – תחושות הבדידות פחתו עם הגיל, בעוד שברמות נמוכות של חוסן לא נצפה מתאם בין גיל לבין תחושת בדידות. רשת חברתית גדולה, גילוי זהות מינית ו/או מגדרית וחוסן נקשרו לרמות גבוהות יותר של איכות חיים. בהינתן מעורבות קהילתית גבוהה – איכות החיים עלתה עם הגיל, בעוד שבהיעדרה לא נמצא מתאם בין גיל לבין איכות חיים.
מסקנות:
גורמי סיכון והגנה בקרב להט"ב מבוגרים ממלאים תפקיד משמעותי בשיפור איכות החיים, בהפחתת תחושות הבדידות ובפיתוח חוסן לאורך החיים ובעת ההזדקנות. התפתחות החוסן במהלך החיים נובעת, על פי פרשנותנו לממצאים, מחומרת הקשיים לאורך תקופות חיים מאתגרות ומשך הזמן שבו נחוו. פיתוח חוסן ומעורבות חברתית פעילה תורמים לאיכות חיים גבוהה יותר ולתחושת בדידות נמוכה בגיל מבוגר.המחקר מפנה זרקור אל הצורך לפתח מדיניות חברתית רב-גילית בקהילות להט"ב בישראל, לרבות חיזוק החוסן ברמה הרב-דורית, האישית והקהילתית.
