מרכיב התקווה בפסיכותרפיה לבני הגיל השלישי

מרכיב התקווה בפסיכותרפיה לבני הגיל השלישי.

איריס קליינמן העצני

פסיכולוגית קלינית מדריכה – קליניקה פרטית, קופת חולים מאוחדת

רקע התקווה היא מרכיב מרכזי בטיפול הנפשי. היכולת של המטופל לחוש תקווה כלשהיא, והיכולת של המטפל להעניק תחושה זו, מהווים גורמים מהותיים וחיוניים בתהליך הטיפול. לעיתים התקווה או היעדרה מכריעים את תוצאות הטיפול.

מטרת ההרצאה היא לדון במרכזיות תחושת התקווה דווקא בטיפול בזקנים. אעסוק בשאלה כיצד ניתן להבין, לשמר, ולטפח את תחושת התקווה, בקרב מטופלים המצויים בשלב הזקנה.

שיטה- בהרצאה אדון בהיבטים שונים של תקווה: בראש וראשונה בשאלה - מהן התקוות של מטופלות ומטופלים זקנים. עבור זקנים, הקושי לחוש תקווה קשור לחוויית צימצום זמן העתיד. כאשר קוצר טווח החיים מוביל לקושי להאמין שניתן לחולל שינוי פנימי ו/או חיצוני. אתייחס לאופן בו המטפל והמטופל הזקן נעים בין הקטבים של העדר תקווה להימצא תקווה. אדגים כיצד התייחסות לנושא התקווה וחיזוקה, מהווים מפתח לטיפול משמעותי בשלב הזקנה.

אסביר מדוע וכיצד הרחבת הידע של מטפלים בנוגע לזקנה, חיוני על מנת לבסס את ההבנה שלהם באשר ליסוד התקווה הקיים בטיפול במטופלים זקנים. מטפלים בעלי תפיסה מורכבת בנוגע לתהליך ההתפתחות ושלב הזקנה, מסוגלים לטפל בזקנים ואף לאחוז עבורם את התקווה.

תיאורי הטיפול מלמדים כי יש מקום לתקווה בטיפול האדם הזקן. מסקנות - מודעות ועיסוק בנושא התקווה עשויים לסייע למטופל לקבל את עתידו ובד בבד להתמודד עם טראומות מעברו. יש בהם כדי לסייע למטופל לקבל את מהלך חייו שהיה בהם כשלים, קשיים, לצד סיפוק והישגים. תקווה עשויה גם לסייע למטופל לקבל את ההווה והעתיד, להשלים עם העבר ולהאיר גם מצבים של סבל קיומי המצוי בשלב החיים הסופי.