מבט אחר על יחסים ותקשורת עם זקנים שלקו בדמנציה: גישת "התיקוף"

רקע

"תיקוף" - במקור Validation - גישה ושיטת תקשורת, הומניסטית והוליסטית עם קשישים שלקו בדמנציה, גובשה בארה"ב תוך עבודת שטח ע"י נעמי פייל, עו"ס, בין השנים 1963 - 80.

"תיקוף" הוא מתן-תוקף לאמוציות - לא להתנהגות - כשהמפתח והמנוע היא האמפתיה

פייל ריכזה את הגישה על 11 עקרונות

היא נשענת על גדולי הפסיכואנליטיקאים, וכן על הגישות הפסיכוסוציאליות, אנשי מדע חוקרים רבים, מגישות התנהגותיות ואנשי תקשורת של המאה ה – 20

הנחת היסוד בגישה היא "שיש מובן ומשמעות להתנהגויות שנראות לנו חסרות הגיון לחלוטין". ההתנהגויות המוזרות והמפריעות לנו, יובנו כהעברת מסרים מעולמו הפנימי - מצוקותיו וצרכיו - לסובבים אותו. ישישים אלו, מנסים להביא לפתרון עניינים וקונפליקטים לא גמורים בחייהם, לספק צורכי – רגע אוניברסליים, כדי למצוא שקט נפשי במטרה למות בשלוה.

מטרות

- לאפשר לישישים שלקו בדמנציה :

- סיכוי גדול יותר להישאר בבתיהם;

- לשמור ולשפר התקשורת מילולית ושפת הגוף

- לשחזר ערך עצמי

- לתת משמעות לחייהם (justify )

- להפחית הצורך בכבילה פיזית או כימית

- למנוע נסיגה - התכנסות עצמית וגלישה למצב צמחי

- שיפור הליכתם ותחושה גופנית כללית טובה

ולמטפלים ולמלווים

- הענקת כלים להתמודדות, שמחת עבודה ואנרגיה לצוות והעצמתם

- לעזור למשפחות לתקשר עם קרוביהם

שיטות

שילוב בין תאוריה לאמפיריות (כיול, תצפיות, שיחות טיפוליות, "ניתוחיי מקרים")

ממצאים ומסקנות

השיטה מאפשרת שנוי מבט, פענוח התנהגויות מאתגרות ותקשורת

מובילה למערכת יחסים מיטבית – מונעת התעמרות

חוסכת זמן טיפולי

הידיעה שישנה משמעות, להתנהגות המוזרה של האדם, משנה את נקודת המבט והתנהלותם של בני שיחו, נותנת משמעות לעבודתם, מחדשת מוטיבציה ומגבירה את האנרגיה הנחוצה לעבודתם.