על גמישות פסיכולוגית וטיפול בינאישי בתקופת הזיקנה

רקע: הזיקנה מאופיינת בהתמודדות עם אובדנים, שינויי חיים וקשיים בינאישיים נלווים, לצד הזדמנויות לצמיחה, משמעות ורווחה נפשית. העבודה הנוכחית מתבססת על מודל ״חיפוש אושר בעולם עוין״ (Shmotkin, 2005), המתאר יחסי גומלין בין רווחה סובייקטיבית ומשמעות בחיים לבין תפיסות ודימויים של קשיים קיומיים, הנקראים תרחיש העולם העוין. ממודל זה נובעת אסטרטגיית התמודדות הנקראת גמישות פסיכולוגית, שמוגדרת כקיום משותף של חוויות מנוגדות, ונעשית חשובה במיוחד להסתגלות מיטבית בזיקנה. העבודה הנוכחית מיישמת את המודל התיאורטי בעבודה טיפולית עם אנשים זקנים לפי גישת הטיפול הבינאישי (Interpersonal Psychotherapy, IPT), שיטת טיפול קצרת מועד ומבוססת ראיות הממוקדת בהפחתת תסמיני מצוקה ודיכאון.
מטרת העבודה: אנו מציעים כי שיטת הטיפול הבינאישי עשויה לקדם גמישות פסיכולוגית ולהפחית תסמיני דיכאון בקרב אנשים זקנים. יודגש ייחודו של הטיפול הבינאישי בהתמקדות בקשיים בינאישיים מרכזיים בגיל הזיקנה, ובהם אבל, מעברי חיים, קונפליקטים ובדידות.
שיטות: נסקור את עקרונות הטיפול הבינאישי ואת הטכניקות הטיפוליות המרכזיות של שיטה זאת, תוך המחשת יישומן בתקופת הזיקנה באמצעות דוגמאות קליניות מטיפול פרטני שהתקיים בתקופת מלחמת ״חרבות ברזל״ ומטיפול קבוצתי שהתקיים בשלהי מגפת הקורונה.
ממצאים ומסקנות: הדוגמאות הקליניות ממחישות את הפוטנציאל של הטיפול הבינאישי להפחתת תסמיני דיכאון ולהגברת גמישות פסיכולוגית בזיקנה. נדון בהמלצות מעשיות להתאמת הטיפול הבינאישי לזקנים ובתרומה של טיפול זה לגמישות פסיכולוגית ולהתמודדות של זקנים עם ביטויי תרחיש עולם עוין (כגון אובדנים ומעברי חיים). לסיכום, נתבונן בגמישות הפסיכולוגית הנדרשת ממטפלים שעובדים עם אנשים זקנים בתקופה כה מורכבת ומשמעותית בחייהם.