
רקע: בשלוש השנים האחרונות עוברת החברה הישראלית חוויות קשות על רקע של לחימה מתמשכת מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. חוויות של הגירה, שיכות לקבוצת רוב, מיעוט בתוך רוב, או מיעוט, וכן תפיסות והתנסויות של אפליה, ורקע אתני מהוות גורם סיכון לתגובות פוסט-טראומטיות הכוללות פוסט-טראומה, פוסט-טראומה מורכבת, דיכאון וחרדה, בקרב אנשים במחצית השנייה של החיים.
מטרת העבודה: מטרת המחקר היתה לבחון האם אנשים המדווחים על רמה גבוהה יותר של אפליה, חוויות של הגירה, וחוויה של מיעוט אתני ידווחו על רמות גבוהות יותר של סימפטומים פוסט-טראומטיים. באופן ספציפי כיצד שייכות לקבוצות אתניות שונות כמו ערבים ישראלים, יהודים או עולים מחבר העמים לשעבר, משפיעה על הסימפטומים הפוסט-טראומטיים.
שיטות: 719 נבדקים בני 50 ומעלה, נאספו על ידי חברת סקרים. מתוכם 386 יהודים, 224 עולים מחבר העמים לשעבר, ו-109 ערבים נדגמו לצורך המחקר. המשתתפים מילאו שאלונים של אפליה, חשיפה לטראומה ושאלונים של פוסט-טראומה ופוסט-טראומה מורכבת.
ממצאים ומסקנות: רגרסיות לוגיסטית, בינארית ומולטינומילית הראו כי חשיפה קודמת, אפליה ושייכות לחברה הערבית העלו את הסיכון לפתח הפרעה פוסט-טראומטית והפרעה פוסט-טראומטית מורכבת. ממצאים אלו תומכים בכך שחווית האפליה והשייכות לחברה הערבית מעלות את הסיכון לפיתוח הפרעות טראומטיות. החוויה של הגירה, ושייכות למיעוט בתוך הרוב, מהווה גורם סיכון משני, ביחס לגורמים המרכזיים שתוארו.
