מעורבות סבתות בטיפול בנכדים ולחץ טראומטי מתמשך במלחמה: תפקידם המתווך של אובדן ורווח משאבים

רקע: חשיפה ללחץ טראומטי מתמשך (Continuous Traumatic Stress; CTS) עלולה לפגוע ברווחתם הנפשית והפיזית של אנשים מבוגרים החיים תחת איום ביטחוני מתמשך. בקרב סבתות המטפלות בנכדיהן, האחריות הטיפולית עשויה להוות מקור נוסף לעומס ולשחיקת משאבים. בהתאם לתיאוריית שימור המשאבים ,(Conservation of Resources; COR) אובדן משאבים מהווה מנגנון מרכזי בהתפתחות מצוקה פסיכולוגית, בעוד שרווח משאבים עשוי לתרום להסתגלות ולרווחה.

מטרת העבודה: לבחון את הקשרים בין חשיפה ללחץ טראומטי מתמשך וסבתאות מטפלת לבין תסמיני דחק פוסט־טראומטיים ,(PTSS) בריאות סובייקטיבית ושביעות רצון מהחיים בקרב סבתות ישראליות בגיל המבוגר, וכן לבחון את תפקידם המתווך של אובדן ורווח משאבים.

שיטות: המחקר התבסס על מדגם ארצי של 1,419 סבתות בנות 50 ומעלה, שנדגמו בתקופת המלחמה בישראל, כ־8 חודשים לאחר פרוץ מלחמת ישראל–חמאס באוקטובר 2023. המשתנים שנבחנו כללו חשיפה ללחץ טראומטי מתמשך, היקף הטיפול בנכדים, אובדן ורווח משאבים, תסמיני דחק פוסט־טראומטיים, בריאות סובייקטיבית ושביעות רצון מהחיים. הנתונים נותחו באמצעות ניתוח נתיבים.

ממצאים ומסקנות: הממצאים הצביעו על כך שגם חשיפה ללחץ טראומטי מתמשך וגם טיפול בנכדים היו קשורים לרמות גבוהות יותר של אובדן משאבים, אשר בתורו ניבא רמות גבוהות יותר של תסמיני דחק פוסט־טראומטיים, לצד בריאות סובייקטיבית נמוכה יותר ושביעות רצון נמוכה יותר מהחיים. לעומת זאת, לא נמצאו קשרים מובהקים בין לחץ טראומטי מתמשך או טיפול בנכדים לבין רווח משאבים. עם זאת, רווח משאבים נמצא קשור באופן חיובי לבריאות סובייקטיבית ולשביעות רצון מהחיים. ממצאי המחקר מדגישים את הפגיעוּת של נשים מבוגרות המתמודדות במקביל עם איום ביטחוני מתמשך ועם דרישות טיפוליות בנכדים, ואת החשיבות של התערבויות המכוונות לשימור משאבים ולחיזוק רווחתן הנפשית והפיזית.