על ליבה פסיכואנליטית לפסיכותרפיה בזקנה

רקע: הפסיכואנליזה התייחסה אל האדם הזקן כאל מי שאינו יכול להנות מטיפול נפשי/פסיכואנליטי משום שאין בו אנרגיה נפשית לעבד את הנדרש בטיפול זה. אולם המודל התייחסותי בפסיכואנליזה ומושגיו המרכזיים הולמים את הטיפול באדם הזקן הנוכחי. מושגי הזקן סובייקט ומושג הבין-סובייקטיביות הם קריטיים להתייחסות אליו/ה כאל אדם שהוא גם זקן ולא רק בחמלה אליו כמושא לאובדנים, כפי שהיה מקובל בעבר. בעיקר - נכיר אותם כליבה לטיפול הנפשי אתו. מטרת ההרצאה היא הצגת המודל התיאורטי התייחסותי/פסיכואנליטי לזקנה החדשה דרך דוגמאות קליניות. ראיית הזקן כסובייקט ולא כאובייקט, כנהוג בעבר, מאפשרת לאנשים בשנותיהם המתקדמות לראות טיפול נפשי כאופציה רלוונטית עבורם, כדי לטהר מרבצי מצוקות ארוכי שנים או נוכחים, מה שמקל ותורם לתחושות בטחון וקשר ל`זקן החדש`. דרך מושג הבין-סובייקטיביות נראה את האפשרות של האדם הזקן כיום לפנטימיות - לאינטימיות רחבה שנומעת בדידות, למשל דרך בקשת עזרה כללית, ובקשת עזרה טיפולית בגובה העיניים ובהסדרים רב-דוריים. שיטות: דוגמאות טיפוליות רלבנטיות תראנה כיצד מטופלות ומטופלים זקנים כיום בוחרים לעבד בטיפול רבדים מזמנים שונים בחייהם, כולל ילדות בעיתי שהסתירו בטיפולים קודמים, עם מטפלים שיכולים להתייחס לדמיון ושוני כחלק אינטגרלי מהדדיות טיפולית. ממצאים ומסקנות: פסיכותרפיה לא.נשים זקנים כיום היא מצרך חשוב לזקנה מטבבית, היא מבוקשת וגם מוצעת כבר. לכן חשםובות היכולת להדדיות טיפולית ולהכלת ההעברה וההעברה נגדית בין-דורית.

ד`ר ניצה ירום, פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית, מחברת 12 ספרים בעברית ובאנגית, שהאחרון בהם הוא `מצפן לזקנה בזמננו`, שייצא במהדורה אנגלית בהוצאת Routledge