
רקע בישראל חיים כיום למעלה מ 1.3 מיליון אזרחים ותיקים, ומספרם צפוי להמשיך לגדול בעשורים הקרובים. לצד העלייה בתוחלת החיים, אזרחים ותיקים רבים מתמודדים עם קושי במיצוי זכויות, פערים באוריינות בריאות ובדידות חברתית. למרות הפוטנציאל הגבוה לתרומה חברתית בגיל השלישי, רק כ 17 אחוז מהאזרחים הוותיקים עוסקים בפעילות התנדבותית. הספרות המקצועית מצביעה על קשר בין מעורבות קהילתית, תחושת משמעות והזדקנות מיטבית. מטרת העבודה להציג מודל קהילתי של הכשרת שגרירי בריאות ברשויות המקומיות, במטרה לקדם אוריינות בריאות, מיצוי זכויות, מעורבות חברתית והתנדבות משמעותית בקרב אזרחים ותיקים. שיטות פותחה תוכנית הכשרה ייעודית הכוללת שישה מפגשים לאזרחים ותיקים ומתנדבים בקהילה. ההכשרה משלבת ידע בתחומי בריאות, זכויות ושירותי קהילה, לצד פיתוח מיומנויות תקשורת, מנהיגות קהילתית והנגשת מידע. התוכנית הוטמעה במספר רשויות מקומיות תוך שיתוף פעולה עם גורמי רווחה, בריאות וקהילה. ממצאים ומסקנות מיישום התוכנית עלה כי המשתתפים דיווחו על עלייה בידע ובמודעות לזכויות ושירותים, חיזוק תחושת המסוגלות, המשמעות והשייכות הקהילתית, והרחבת המעורבות ההתנדבותית. בנוסף, נמצא כי שגרירי הבריאות תרמו להנגשת מידע ולחיזוק הקשר בין אזרחים ותיקים לבין שירותי הבריאות והרווחה. המודל מצביע על פוטנציאל משמעותי לקידום הזדקנות פעילה, חיזוק החוסן הקהילתי וצמצום פערים חברתיים ובריאותיים
