
רקע
טכנולוגיה מסייעת כוללת מגוון רחב של ציוד שמטרתו לשמר ולשפר את יכולת התפקוד של אנשים עם מוגבלות. הטכנולוגיה מהווה מרכיב מרכזי באיכות החיים, בקידום השתתפות בחברה ובחיי היום יום.
קיימת שונות רבה במידת ההצלחה של השימוש בטכנולוגיות אלה בקרב אנשים עם מוגבלות. מחקרים בתחום מראים כי שיעור זניחת השימוש בטכנולוגיה מסייעת שמספקות מערכות הבריאות ברחבי העולם נע בין 12% ל38%.
מטרת המחקר
בדיקת תהליך אישור הזכאות וההספקה של מכשירי השיקום והניידות, בדיקת דפוסי השימוש בטכנולוגיות, השפעתן על מידת השימוש, העצמאות ואיכות החיים.
שיטות
המדגם כלל 392 משתמשים בהם בין 38 ל41 משתמשים בכל אחד מסוגי המכשירים שנכללו. המחקר התבסס על שאלון מובנה שהועבר טלפונית לאנשים שקיבלו מכשיר שיקום וניידות בין 6 חודשים ל18 חודשים טרם ביצוע הסקר.
השאלונים נותחו בתוכנת 28 SPSS נערכו רגרסיות לינאריות שבאמצעותן זוהו גורמים המשפיעים על מדדי ההצלחה של השירות, מידת המעורבות של הגורם הממליץ (פיזיותרפיסט/ מרפא בעיסוק), ניסיון קודם של המשתמש עם מכשיר דומה, התאמת המכשיר לצרכיו ושביעות רצון מהספק.
תוצאות
המשתמשים מדווחים שהמכשירים משפיעים לטובה על חייהם, תורמים להם בתחומי חיים חשובים, משפרים את איכות חייהם וגורמים להם להרגיש עצמאיים יותר.
מסקנות
הגורמים העיקריים המשפיעים, באופן מובהק, על מדדי ההצלחה הם: מידת מעורבות של גורם מקצועי ממליץ, ניסיון קודם של המשתמש עם מכשיר זהה, התאמת המכשיר לצרכי המשתמש ושביעות רצון המשתמש מהספק. על פי מחקר זה ניתן ללמוד על החשיבות הרבה של מתן טכנולוגיות מסייעות לאנשים עם מוגבלות קבועה ואת חיוניות תהליך ההספקה שממומן היום על ידי קופות החולים.
