דחק מלחמה, דחק מיעוט ותסמיני פוסט טראומה בקרב סבתות ערביות בישראל

רקע:עימות מזוין ודחק הקשור למעמד מיעוט עלולים להצטבר ולהגביר תסמיני פוסט טראומה, במיוחד כאשר הם מלווים באפליה, השתקה ושוליות חברתית. לפי תיאוריית שימור המשאבים, אובדן משאבים אישיים וחברתיים עשוי להסביר פגיעות זו. סבתות ערביות פלסטיניות בישראל מצויות בלב הצטלבות זו, בשל השתייכותן לקבוצת מיעוט ובשל תפקידן המרכזי במערכות משפחתיות רב דוריות וקולקטיביסטיות, לרבות טיפול בנכדים, תפקיד העשוי להתעצם בתקופות של איום קולקטיבי.
מטרה:לבחון את הקשרים בין טיפול בנכדים, חשיפה לאירועי מלחמה ודחק מיעוט לבין תסמיני פוסט טראומה בקרב סבתות ערביות פלסטיניות בישראל, ולבדוק האם אובדן ורווח במשאבים מתווכים קשרים אלה.
שיטה: מחקר חתך נערך בקרב 112 סבתות ערביות פלסטיניות בישראל, בגיל ממוצע של 58.50 שנים (SD = 6.60), באמצעות שאלון מקוון מובנה.
ממצאים:ממוצע תסמיני הפוסט טראומה היה 2.27 (ס.ת. = 1.41, טווח = 0 עד 4), המעיד על רמה בינונית. רוב המשתתפות (93.7%) דיווחו על לפחות אירוע טראומטי אחד הקשור למלחמה, ו 34.8% דיווחו על לפחות גורם דחק אחד הקשור למעמד מיעוט. טיפול בנכדים לא נמצא קשור לתסמיני פוסט טראומה. ברגרסיה, דחק מיעוט נותר קשור באופן מובהק לתסמיני פוסט-טראומה (β = .20, p < .05), בעוד שחשיפה לאירועי מלחמה לא נמצאה מובהקת (β = .16, p > .05). אובדן משאבים נותר מובהק במודל הסופי (β = .25, p < .05), אשר הסביר 22% מהשונות בתסמיני פוסט טראומה (R² = .22, p < .001). ניתוח התיווך הראה כי אובדן משאבים מתווך את הקשר בין דחק מיעוט לבין תסמיני פוסט טראומה (ab = .05, 95% CI [0.0012, 0.1196]).
מסקנות:הממצאים מדגישים את חשיבות ההתייחסות לדחק מיעוט ולאובדן משאבים בפיתוח מענים רגישי הקשר לסבתות ערביות פלסטיניות בישראל.