נלחמים בבדידות: מחקר פנומנולוגי על השתתפותם של מבוגרים בקבוצת פוט-ווייס מקוונת בתקופת הקורונה

רקע: בדידות בקרב מבוגרים היא סוגיה מרכזית בתחום בריאות הציבור. היא מושפעת ממגוון גורמים, ובהם תקופות משבר, ארץ המגורים, סידורי המגורים, מצב בריאותי ומאפיינים דמוגרפיים. הספרות מצביעה על מגמה גוברת של התערבויות מקוונות עבור מבוגרים המשלבות אמנות. התערבויות אלו כוללות מגוון רחב של פעילויות, ובהן תוכניות אמנות במעורבות קהילתית, אוריינות מדיה דיגיטלית, אומנויות הבעה בקרב מבוגרים מבודדים, תרפיה באמנות, אמנויות יצירתיות, ועיבוד סיפורי חיים באמצעות עבודת פוטוקולאז׳.

מטרת המחקר: מחקר זה בוחן את התפיסות והפרשנויות של סוגיות הקשורות לבדידות בקרב מבוגרים שהשתתפו בתוכנית התערבות קבוצתית מקוונת המבוססת על פוט-ווייס. באופן ספציפי, המחקר בוחן את מעורבותם בפעילויות הקבוצתיות שנערכו באמצעות פלטפורמת זום וכן את מגוון החוויות בעקבות השתתפותם בקבוצה.

שיטה: במסגרת מחקר איכותני-פנומנולוגי, שכלל 22 משתתפים מבוגרים, נאספו הנתונים באמצעות ראיונות עומק חצי-מובנים, ולאחר מכן נותחו באמצעות ניתוח תוכן.

ממצאים: מניתוח הנתונים עלו שלוש תמות מרכזיות: (1) ממד התמיכה: מרכיב התמיכה החברתית נובע מהשתייכות לקבוצה והיות הקבוצה מקום בטוח; (2) ממד הערכים: ערכים של ביטוי אמנותי המבוסס על יחסים בין-אישיים ולא על אסתטיקה וערכים של השמעת קול; ו-(3) ממד פתיחת ההזדמנויות החדשות: צילומים כמקדמים ומעשירים את התקשורת הקבוצתית וכן זום כמאפשר קרבה וקשרים שנמשכו גם לאחר סיום התוכנית.

מסקנות: התערבות הפוט-ווייס שהתבססה על זום התגלתה כשיטה נגישה במיוחד וחסכונית להפחתת בדידות, גם לנוכח האתגרים הכרוכים בניהול תקשורת דיגיטלית. המחקר מדגיש את הצורך החיוני במתן תמיכה מקיפה לאוכלוסיית המבוגרים בשימוש בפלטפורמת זום. ממצאי המחקר מציעים מסגרת נגישה ומבטיחה להתערבויות עתידיות להפחתת בדידות בקרב מבוגרים בעיתות משבר ובשגרה.