סדנת ניהול עצמי של הבריאות ואוריינות בריאותית בקרב זקנים בקהילה - ממצאי מחקר מלווה

רקע

מחלות כרוניות שכיחות בקרב זקנים ומהוות אתגר בריאותי, תפקודי וכלכלי משמעותי. בישראל, כ־70% מבני 65 ומעלה מתמודדים עם מחלה כרונית אחת לפחות, והנטל הכלכלי מוערך בכ־10 מיליארד ש"ח בשנה. לצד זאת, כמחצית מהאוכלוסייה מתמודדת עם אוריינות בריאותית בלתי מספקת, המקשה על ניהול בריאות עצמאי ומושכל. כמענה לכך פותחה בג`וינט־אשל, בשותפות משרד הבריאות, סדנה לניהול בריאות לזקנים בקהילה, שמטרתה לחזק ידע, מיומנויות ומסוגלות עצמית לניהול בריאות פרואקטיבי ולהזדקנות מיטבית.

מטרות

להעריך את אפקטיביות הסדנה בשיפור תחושת מסוגלות עצמית לניהול בריאות של זקנים בקהילה, ולבחון את השפעתה על יישום התנהגויות ניהול בריאות לאורך זמן.

שיטות

מחקר לפני–אחרי כלל 110 משתתפים בגיל ממוצע 69 שנים (SD=4.76), באמצעות שאלון מסוגלות עצמית שפותח לצרכי המחקר. ניתוח הנתונים כלל מבחני t, ווילקוקסון ו־ANOVA. מחקר המעקב כלל 49 משתתפים בגיל ממוצע 70.1 שנים (SD=4.51) וניתוח הנתונים כלל מבחני פרידמן ומתאמי פירסון.

ממצאים ומסקנות

לאחר הסדנה נמצא שיפור מובהק בתחושת מסוגלות עצמית (t(88)=6.22, p<.001), ובמשתנים: הכנה לביקור רופא, מעקב תסמינים, קביעת מטרות, קבלת החלטות, חוסן ואיתור מידע. שיפור זה נמצא ללא תלות במשתנים סוציודמוגרפיים. נמצאה אינטראקציה מובהקת בין השכלה לשינוי במסוגלות (F(1.87)=8.87, p=.004), ומתאם חיובי בין מסוגלות להערכת הבריאות (r=0.35, p<.01). ממצאי המעקב הצביעו על השפעה של הסדנה על יישום ההתנהגויות בקרב למעלה ממחצית המשתתפים, וכן על קשרים מובהקים בין יישום ההתנהגויות בפועל לבין סביבת הסדנה (פיזית וחברתית) ורמת המוטיבציה של המשתתפים .(r=0.43-0.64, p<0.01)

התערבות קבוצתית הממוקדת בניהול עצמי של הבריאות אפקטיבית בשיפור מסוגלות עצמית ועשויה לקדם יישום מתמשך של התנהגויות לניהול עצמי של בריאות בקרב זקנים. סביבת הסדנה והמוטיבציה של המשתתפים מהווים גורמים הקשורים ליישום מתמשך של התנהגויות אלו.