מעבר לטראומה: קבוצה טיפולית לנשים שורדות שואה בגיל זקנה

רקע

השלכותיה ארוכות הטווח של טראומת השואה ממשיכות ללוות שורדי שואה גם בגיל זקנה. הספרות מצביעה על חשיבותם של תהליכי המשכיות חיים, זהות ובניית משמעות בקרב שורדים, ובפרט בקרב נשים אשר תיארו התמודדות באמצעות הקמת משפחה, יצירת קהילה ובניית חיים לאחר המלחמה (Sway, 1984; Forstmeier et al., 2023 )

מטרת העבודה

לייצר קבוצה טיפולית לנשים שורדות שואה בבית אבות, אשר התמקדה בזהות אישית ונשית, בכוחות התמודדות ובהמשכיות חיים מעבר לעיסוק בטראומת השואה בלבד.

תיאור הפרויקט

בבית האבות התקיימה קבוצה סגורה בת חמישה מפגשים לשבע נשים שורדות שואה, בהנחיית עובדת סוציאלית וסטודנטית לעבודה סוציאלית. המפגשים עסקו בנושאים כגון זוגיות, אימהות, נשיות, אובדן, זהות, כוחות אישיים ומשמעות החיים בזקנה. הדגש הקבוצתי לא הושם על שחזור אירועי השואה עצמם, אלא על החיים שנבנו לאחר המלחמה ועל המשמעות שייחסו המשתתפות למסלול חייהן לאורך השנים.

תוצאות ומסקנות

במהלך המפגשים עלו תכנים של הישרדות, בדידות, כוח, גאווה ובניית זהות לאורך החיים. המשתתפות הדגישו את משמעות המשפחה, האימהות ובניית הבית לאחר המלחמה, לצד צורך בהכרה בסיפור חייהן מעבר לחוויית ההישרדות בלבד. בנוסף, ניכרה חשיבותו של המרחב הקבוצתי כמקום שאפשר שיתוף, הכרה הדדית וחיזוק תחושת השייכות בין המשתתפות. הקבוצה הדגישה את תרומתם האפשרית של מרחבים טיפוליים־נרטיביים במסגרות גריאטריות עבור שורדי שואה בגיל זקנה.