צלילי חיים: מודל רב־ממדי לטיפול במוזיקה לקידום רווחה נפשית

רקע

זקנה מתקדמת ומעבר למסגרת מוסדית מלווים לעיתים קרובות בתחושות של אובדן, בדידות, ירידה תפקודית ופגיעה בתחושת המשמעות והקשר החברתי. בשנים האחרונות גובר העניין בהתערבויות לא־תרופתיות לקידום רווחה נפשית בקרב אנשים זקנים, ובפרט בקרב אנשים המתמודדים עם ירידה קוגניטיבית ודמנציה. מחקרים מצביעים על כך שמוזיקה עשויה לעורר זיכרונות אוטוביוגרפיים ותגובות רגשיות גם במצבים של ירידה קוגניטיבית משמעותית, וכן לתרום לשיפור מצב הרוח, להפחתת חרדה ולעידוד מעורבות חברתית Cuddy et al., 2015; Gaviola et) al., 2020.).

מטרת העבודה

להציג מודל רב־ממדי של טיפול במוזיקה בבית אבות, אשר הותאם לדיירים ברמות תפקוד שונות ושילב התערבויות קבוצתיות ופרטניות לקידום רווחה נפשית, קשר חברתי וביטוי רגשי.

תיאור הפרויקט

הפרויקט התקיים בבית אבות במסגרת שיתוף פעולה אקדמי־קליני עם החוג לטיפול במוזיקה באוניברסיטת חיפה, בהשתתפות 4 סטודנטים ו 20 דיירים. התוכנית כללה שלושה ערוצי התערבות: קבוצה טיפולית לדיירים עצמאיים, קבוצה לדיירים סיעודיים ובעלי ירידה קוגניטיבית, ומפגשים פרטניים לדיירים שהתמודדו עם אובדן, משבר רגשי או ירידה תפקודית. המפגשים כללו האזנה למוזיקה מותאמת אישית, שירה משותפת, אלתור בכלי נגינה ושיח רגשי סביב זיכרונות וחוויות חיים.

תוצאות ומסקנות

ההתרשמות הקלינית העלתה כי המוזיקה שימשה ערוץ תקשורת רגשי וחברתי משמעותי עבור הדיירים. ברמה הקבוצתית נצפתה עלייה במעורבות החברתית ובפתיחות הבין־אישית. בנוסף, המוזיקה אפשרה יצירת קשר גם בקרב דיירים שהתקשו בביטוי מילולי ועודדה שיתוף בזיכרונות וחוויות חיים. ברמה הפרטנית, ההתערבות סיפקה מרחב מותאם לעיבוד אובדן, בדידות ושינויים תפקודיים. המודל מדגיש את הפוטנציאל של טיפול במוזיקה ככלי טיפולי נגיש וישים במסגרות גריאטריות לקידום רווחה נפשית, קשר חברתי וביטוי רגשי.