
מבוא: העליה בתוחלת החיים מדגישה את הצורך בהבנה וקידום של הזדקנות בריאה ומתן מענה לצרכים קוגניטיביים וטיפוליים לאוכלוסייה המזדקנת. נשים זקנות לרוב מתאפיינות בירידה קוגניטיבית וירידה בביטוי גנים הקשורים לאריכות ימים. בעוד שמעורבות דיגיטלית קשורה לרווחה נפשית ולבריאות טובה יותר, טרם נבדק לעומק הקשר לסמנים ביולוגיים וקוגנטיביים של הזדקנות. מחקר זה בחן את הקשרים בין דפוסי שימוש באינטרנט, תפקוד קוגניטיבי ורמות ביטוי של גנים מועמדים לאריכות ימים בנשים מבוגרות.
שיטה: המדגם כלל 28 נשים מהקהילה, אשר חולקו לשתי קבוצות גיל (65-69 לעומת 70 ומעלה; 14 משתתפות בקבוצה). דפוסי השימוש באינטרנט הוערכו באמצעות שאלון איגוד האינטרנט הישראלי (2023). התפקוד הקוגניטיבי נמדד באמצעות סוללת מבחנים מקיפה (Cancellation, Object in Place, Paired Associates, Semantic Oddball, Silhouettes, Stroop, Symbol Symbol Substitution). בנוסף, נלקחו דגימות רוק להפקת RNA ולבחינת רמות ביטוי הגנים באמצעותRT-qPCR .
תוצאות: נמצא קשר שלילי ומובהק בין גיל לבין מדדי השימוש באינטרנט. במקביל, נמצא אפקט עיקרי מובהק של קבוצת הגיל על מדדי השימוש באינטרנט. בנוסף, נמצא כי נשים בקבוצת הגיל הצעירה השתמשו באינטרנט לצורכי בריאות בתדירות מובהקת וגבוהה יותר מאשר הקבוצה המבוגרת. ממצאים אלו הושוו למדדים הקוגניטיביים שנבדקו, כדי לסמן השפעות הדדיות.
דיון: מן הממצאים עולה כי ככל שנשים מזדקנות הן משתמשות פחות באינטרנט לקידום בריאות וקשרים חברתיים. עם ההתקדמות הטכנולוגית, מגמה זו תורמת להרחבת הפער בין הדורות, ועלולה למנוע מנשים זקנות נגישות לפלטפורמות תמיכה חיוניות וכן לכאלו שנגישות רק באינטרנט. הצלבת הנתונים המדדים הקוגניטיביים והביטוי האפיגנטי מאפשרת להבין לעומק את המשמעות של הפער הדיגיטלי וכיצד הוא משתלבת בתהליך ההזדקנות.
