האם בריאות לקויה בגיל המבוגר משמע איכות חיים ירודה? לא בהכרח

רקע

"מאוחדת" הטמיעה לאחרונה שימוש במדד שבריריות אלקטרוני (MEFI), המהווה בסיס מקצועי-ניהולי לסיווג אוכלוסיית הוותיקים. הספרות מצביעה על קשר הפוך בין שבריריות לאיכות חיים בגיל המבוגר אך קשר זה עלול לנבוע מהטיות, לדוגמא כאשר גם איכות החיים וגם רמת השבריריות מבוססים על דיווח עצמי. מחקר זה בוחן את הקשר בין שבריריות אובייקטיבית, המופקת מתוך התיק הרפואי הממוחשב, לבין איכות חיים סובייקטיבית, תוך בחינת תפקידה של תפיסת הבריאות כמתווכת.

מטרה

לבחון את הקשר בין שבריריות לאיכות החיים, ולזהות דרכי פעולה שיסייעו למטפלים בקידום איכות החיים של המטופל המבוגר

שיטת מחקר

ננקטה גישה מחקרית המשלבת מרכיבים כמותניים ואיכותניים:

כמותני- בוצע סקר אינטרנטי להערכת איכות חיים (CASP-12) אשר הופץ בקרב 10,000 וותיקים.
איכותני- בוצעו 30 ראיונות טלפוניים להבנת המשמעות של איכות חיים בקרב וותיקים שבריריים
ממצאים

1340 איש ענו לסקר, מחציתם נשים, 16% מעל גיל 85 (חציון 76).

למרות שרוב המשיבים היו ברמת שבריריות גבוהה (76%), רק 23% דירגו את איכות החיים שלהם כנמוכה.

לעומת הקשר הנמוך בין רמת השבריריות לאיכות חיים, נמצא קשר חזק בין תפיסת מצב בריאות לבין איכות חיים. ניתוח תיווך (Baron & Kenny) הראה כי תפיסת הבריאות כמתווך מבטלת את הקשר הישיר בין שבריריות לאיכות חיים.

בראיונות עלתה בן השאר חשיבותם של קשרים חברתיים ופעילות בעלת משמעות.

מסקנות והמלצות

תפיסת הבריאות משפיעה יותר על איכות החיים מאשר מצב הבריאות עצמו. ממצאים אלו מדגישים את הצורך בגישה טיפולית הוליסטית, הכוללת חיזוק חוסן נפשי, שינוי תפיסת המחלה והכרת הטוב, טיפוח משמעות אישית והעמקת קשרים חברתיים.

יש להכשיר מטפלים להתמקד גם בהעלאת תפיסת הבריאות ואיכות החיים, בנוסף על הטיפול הרפואי הישיר.