הבניית קהילה כמרחב מאפשר התפתחות לוותיקים הכשרת קבוצות מנהיגות לשינוי תפיסת האדם המבוגר, ערכו ותפקידו במועצה אזורית בני שמעון

רקע
תפיסות גילניות, גלויות וסמויות, נוטות לצמצם את מקומם של אנשים מבוגרים בקהילה ולהגדירם בעיקר כצרכני שירותים, פנאי או טיפול. האסכולה ההתפתחותית, מציעה מבט אחר: תקופת החיים המאוחרת היא תקופה שבה ניסיון חיים, תבונה, יכולת הכלה, ראייה רחבה ואחריות חברתית יכולים להפוך לנכסים קהילתיים. במועצה אזורית בני שמעון נבנה תהליך שמטרתו לשנות את תפיסת האדם המבוגר - בעיני עצמו, בעיני הקהילה ובעיני ההנהגה המקומית.

מטרת הפרויקט
הכשרת שתי קבוצות מנהיגות ותיקה לפיתוח קהילה כמרחב המאפשר התפתחות, משמעות והשפעה לבני תקופת החיים החדשה. המטרה הייתה לפתח עצמאות מנהיגותית מקומית, להטמיע שפה ותודעה חדשות, וליצור תנאים שבהם ותיקים מובילים מענים הנובעים מהרצונות, הצרכים והיכולות שלהם עצמם.

תיאור הפרויקט
התוכנית כללה הכשרה, ליווי ולמידת עמיתים של קבוצות מנהיגות, תוך חיבור להנהגות היישובים והמועצה. המשתתפים פיתחו תפיסה שלפיה המיזמים אינם “פעילות פנאי” נוספת, אלא כלים לשינוי תרבותי וקהילתי. בין כיווני הפעולה שפותחו: חיבורים בין-דוריים משמעותיים, קבוצות שיח אינטימיות ביישובים, מיפוי ותיקים שאינם מחוברים, עיתון של ותיקים למען ותיקים, למידה חווייתית התפתחותית, הכשרת מנטורים לפורשים, ופיתוח התנדבות ויזמות כמסלול של התחדשות אישית ולא רק כמענה לצורכי הקהילה.

תוצאות ומסקנות
התהליך יצר תשתית ראשונית לשינוי תפיסתי: מוותיקים כקהל יעד לוותיקים כמובילי קהילה. הושגו בניית חזון משותף, ביסוס למידת עמיתים, תחילת שותפות עם הנהגות יישוביות, קידום מיזמים קהילתיים, וגיבוש דרכים להרחבת מעגלי ההשתתפות. המסקנה המרכזית היא ששינוי ערך האדם המבוגר אינו נוצר רק דרך שירותים חדשים, אלא דרך הבניית מרחב שבו ותיקים מקבלים תפקיד, שפה, אחריות ובמה להשפיע.