מה באמת קורה כשמחברים בין בני 60+ לוואטסאפ? הקשר בין שימוש בוואטסאפ לבין איכות חיים בקרב בני 60+

רקע: עידן האריכות ימים (Longevity) מסיט את המיקוד המחקרי למדדי איכות חיים והזדקנות מיטבית. במקביל, חלה עלייה ניכרת באימוץ טכנולוגיות כשוואטסאפ משמשת בישראל כתשתית תקשורת מרכזית לבני 60+ בשגרה ובחירום, כאמצעי לשמירה על קשר ולקבלת מידע (כ-95% משתמשים בה יומיום). מרבית המחקרים מתמקדים ברשתות פומביות ובתדירות שימוש ובחנו אוכלוסייה צעירה. קיים פער מחקרי, בבחינת הקשר בין דפוסי שימוש רב-ממדיים בוואטסאפ לאיכות החיים בזקנה בישראל.

מטרת המחקר: בחינת הקשר שבין דפוסי שימוש בוואטסאפ (מטרות, גיוון פונקציות, מנגנוני ויסות ושליטה, ורמת אקטיביות) לבין ארבעת תחומי איכות החיים (חברתית, נפשית, גופנית וסביבתית) בקרב בני 60+ בישראל.

שיטות: מחקר כמותי בקרב משתמשי וואטסאפ בני 60+. הנתונים נאספים בימים אלו בשאלון מקוון הכולל את מדד WHOQOL-BREF וכלים להערכת דפוסי השימוש בוואטסאפ. עד כה ישנם 880 משיבים. לשאלון: https://huji.questionpro.eu/t/AB3vDAVZB3wfM0

ממצאים ומסקנות: ממצאי המחקר עד כה מראים שלא עצם השימוש בוואטסאפ קשור לאיכות החיים, אלא סוג ואופי השימוש. שימוש חברתי נמצא קשור לאיכות חיים חברתית גבוהה יותר, בעוד שגיוון בשימוש קשור לאיכות חיים נפשית וסביבתית גבוהה יותר. בנוסף, אקטיביות בשימוש קשורה לאיכות חיים גופנית גבוהה. מנגד, שימוש לצורכי פנאי והפוגה קשור לאיכות חיים נפשית וגופנית נמוכה יותר, וייתכן שמשקף שימוש מפצה להסחת דעת במצבי קושי. גם שליטה וויסות בשימוש נמצאו קשורים שלילית לאיכות החיים הנפשית, מה שעשוי להעיד כי הצורך לווסת נובע מחוויית עומס סביב השימוש. כמו כן, גיוון ושימוש לצרכים אינפורמטיביים קשורים ליציאה מהבית. הממצאים מחזקים גישות תיאורטיות לפיהן השפעת המדיה הדיגיטלית תלויה באיכות ומאפייני השימוש, ולא בעצם השימוש.