משחקיות חברתית כמקדמת גמישות מוחית בזקנה: ממצאים ראשוניים ממחקר fMRI

רקע: משחקיות חברתית, המתבטאת באינטראקציות ספונטניות, בלתי צפויות ומהנות בסביבה בטוחה קשורים לחוסן ותפקוד קוגניטיבי משופר לאורך מעגל החיים. מחקר זה בוחן את המנגנונים המוחיים שבאמצעותם משחקיות חברתית עשויה לתמוך בתפקוד קוגניטיבי בקרב מבוגרים. באופן ספציפי, המחקר מתמקד באופן שבו אינטראקציות משחקיות משפיעות על דינמיקה של רשתות מוחיות ועל מערכות נוירומודולטוריות המעורבות בעוררות ובתגמול, מנגנונים מרכזיים ללמידה, קשב וגמישות קוגניטיבית.

מטרת המחקר: לבחון כיצד אינטראקציה משחקית משפיעה על פעילות מוחית בהשוואה לאינטראקציה מילולית מובנית שאינה משחקית.

שיטה: במערך תוך נבדקי, המשתתפים עברו אינטראקציה משחקית חברתית ואינטראקציית ביקורת מילולית במהלך סריקת fMRI. לאחר כל אינטראקציה ביצעו המשתתפים מטלת זיהוי פנים. באמצעות fMRI נבחנו השפעות המשחקיות החברתית על פעילות מוחית ועל עיבוד גירויים חברתיים, תוך השוואה בין התנאי המשחקי לתנאי הביקורת.

ממצאים: ממצאים ראשוניים מצביעים על פעילות מוגברת לאחר האינטראקציה המשחקית באזורים פרה פרונטליים. אזורים אלו מעורבים ביצירת משמעות, בגמישות מחשבתית ובבניית נרטיב חברתי משותף. בנוסף, נצפתה תגובתיות מוגברת לפנים חדשות באזורים הקשורים לעיבוד פנים ומידע חברתי, בהם ה־Fusiform Gyrus והSuperior Temporal Sulcus . כמו כן, נצפתה פעילות מוגברת בהיפוקמפוס. ממצאים אלו מרמזים כי משחקיות חברתית עשויה להגביר רגישות לגירויים חברתיים חדשים, ולתמוך במנגנונים מוחיים הקשורים ללמידה, זיכרון וגמישות קוגניטיבית בזקנה.

מסקנות: הממצאים הראשוניים מציעים כי משחקיות חברתית עשויה להשפיע על האופן שבו המוח מעבד מידע חדש. בפרט, נראה כי אינטראקציה משחקית מגבירה פעילות באזורים הקשורים לגמישות מחשבתית, זיכרון ועיבוד פנים. ממצאים אלו תומכים באפשרות שמשחקיות חברתית מהווה מנגנון משמעותי לקידום בריאות מוחית ותפקוד קוגניטיבי בזקנה.