לשחק את העתיד: משחקיות ואימפרוביזציה בדרמה תרפיה מקוונת עם אנשים זקנים עם מגבלת ניידות

רקע: לחשיבה על העתיד תפקיד מרכזי במוטיבציה, בהצבת מטרות ובתחושת המשכיות, והיא נמצאת קשורה לרווחה נפשית ולהתמודדות מסתגלת בזקנה. עם זאת, לעיתים קרובות אנשים זקנים ניגשים לנושא העתיד בהימנעות, במיוחד כאשר הוא כרוך באי-ודאות או בתכנון לטווח ארוך. עבור אנשים זקנים עם מגבלת ניידות, מגבלות פיזיות וחברתיות מעצבות עוד יותר את האופן שבו הם תופסים את העתיד ואת מה שנחווה כאפשרי לדמיין או לממש. בעוד שטיפולים באומנויות עשויים להציע הזדמנויות בטוחות ויצירתיות לחקור את העתיד, מגבלת ניידות עשויה לצמצם את הנגישות להתערבויות אלו בקהילה.

מטרת המחקר: לבחון כיצד משחקיות ואימפרוביזציה תיאטרלית אפשרו חקירת משאלות עתיד בקרב אנשים זקנים עם מגבלות ניידות בתוך מרחב יצירתי מקוון ומשותף.

שיטה: המחקר התבסס על ניתוח איכותני של תמלולי מפגשים והקלטות וידאו מתוך התערבות קבוצתית מקוונת בדרמה תרפיה, אשר שילבה סקירת חיים ותיאטרון פלייבק. במחקר השתתפו 53 אנשים זקנים עם מגבלת ניידות. הניתוח התמקד ב־53 אימפרוביזציות תיאטרליות שעסקו במשאלות עתיד, ונערך על פי מודל ששת המפתחות (Pendzik, 2006).

ממצאים: הממצאים הצביעו על כך שמשחקיות, אלתור ועבודה דרמטית אפשרו למשתתפים לבטא, לגלם ולחוות משאלות עתיד באופן מוחשי, גופני ובין-אישי, ובתוך כך לעורר מעורבות פעילה עם העתיד. בתוך המרחב הדרמטי, משאלות עתיד שנתפסו כמרוחקים, מוגבלים או בלתי אפשריים קיבלו ביטוי חי ונוכח דרך תנועה, משחק תפקידים, שימוש בחפצים ביתיים, דיאלוגים מאולתרים ויצירה קבוצתית משותפת. האימפרוביזציה אפשרה למשתתפים לנוע בין עבר, הווה ועתיד, ולחוות חיבור מחודש לעצמם, לאחרים ולאפשרויות עתידיות.

מסקנות: הממצאים מדגישים את הפוטנציאל של דרמה תרפיה מקוונת כמרחב משחקי, יצירתי ונגיש, המאפשר לאנשים זקנים עם מגבלת ניידות לחקור את עתידם באופן פעיל, משותף ובעל משמעות.