השפעת תרפיה בדרמה על תסמינים דיכאוניים ואיכות החיים בקרב קשישים במוסדות סיעודיים בישראל

רקע
תרפיה בדרמה היא גישה טיפולית מבוססת ראיות, המיועדת לשיפור בריאות נפשית ואיכות חיים באמצעות תהליכים יצירתיים ומשחקיים. למרות הפוטנציאל המשמעותי של שיטה זו, המחקר העוסק בהשפעתה על תסמינים דיכאוניים ואיכות החיים בקרב קשישים במוסדות סיעודיים בישראל עדיין מצומצם.

מטרה
הערכת יעילותה של תרפיה בדרמה בהפחתת תסמינים דיכאוניים ובשיפור איכות החיים בקרב קשישים המתגוררים במוסדות סיעודיים בישראל.

שיטות
במחקר השתתפו 160 קשישים שנבחרו אקראית ממוסדות סיעודיים בישראל. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות שוות:

קבוצת ביקורת – קיבלה טיפול רגיל.
קבוצת ניסוי – השתתפה בשמונה מפגשי תרפיה בדרמה.
הערכת התוצאות בוצעה לפני ההתערבות ואחריה באמצעות סולם הדיכאון הגריאטרי GDS ומדד איכות החיים WHOQOL-OLD-BREF.

ממצאים
לפני ההתערבות לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות, וכל המשתתפים הציגו תסמינים דיכאוניים קלים ורמת איכות חיים נמוכה. לאחר ההתערבות נצפה שיפור בשתי הקבוצות, אך בקבוצת הניסוי השיפור היה משמעותי יותר:

תסמינים דיכאוניים ירדו ל־M=5.46 לעומת 6.78 בקבוצת הביקורת.
איכות החיים עלתה ל־M=12.64 לעומת 10.63.
ההבדלים נמצאו מובהקים סטטיסטית (p<.001), ומעידים על תרומה ברורה של ההתערבות.

מסקנות
תרפיה בדרמה נמצאה יעילה בהפחתת תסמינים דיכאוניים ובהעלאת איכות החיים בקרב קשישים במוסדות סיעודיים. שילוב השיטה לצד טיפול סטנדרטי עשוי לשמש אסטרטגיה משמעותית לשיפור רווחתם הנפשית של קשישים ולהעשיר את סל ההתערבויות הטיפוליות במוסדות סיעודיים.